הֲתִזְכֹּר.
מַרְגַּשׁ הַחוֹל וְהַחֹם,
וּמֵי הַיָּם שֶׁזָּרְמוּ.
תְּחוּשַׁת הַחֹפֶשׁ וְהַשַּׁלְוָה,
הַמִּתְנוֹפְפוֹת מִבֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ.
הֲתִזְכֹּר.
רֵיחוֹ שֶׁל עֵץ רָקוּב,
וּקְלִפַּת עֵץ יָשָׁן.
שֶׁכְּשֶׁתִּקַּח-וּתְשַׁיֵּף,
חַיִּים חֲדָשִׁים יִמָּצְאוּ בּוֹ.
הֲתִזְכֹּר.
יְמֵי קַיִץ שְׁטוּפֵי שֶׁמֶשׁ,
וְלֵילוֹת חֹרֶף מַקְפִּיאֵי קֹר.
חֹשֶׁךְ וְאוֹר,
הַמִּתְעַרְבְּבִים לָהֶם זֶה בָּזֶה.
הֲתִזְכֹּר.
נְקֻדָּה קְטַנָּה שֶׁל אוֹר,
בּוֹהֵק וְלָבָן.
אוֹר שֶׁמֵּאִיר וְיָאִיר,
גַּם מֵרָחוֹק.
הֲתִזְכֹּר.
צפה ב-EXIF
תגובות
בחסדי אבא'לה שלי!!
תודה רבה לכל המגיבים..
הלוואי שעוד אנשים יגיבו.....
התמונה הזו לאור השיר כמו האדם נמצא בים אינסופי של חושך ורק מבין כל העננים המכסים יוצאת קרן אור, ומשם נשאב כל השיר שכמו אומר, עתה אנו בשחור והלובן הטהור והימים השמחים של התמימות רק כזיכרון רחוק. אני אשמח לדעת שאני מפרש לא נכון אבל צורך העניין אני אמשיך הלאה. כן, כולנו מכירים את התחושה שפעם היה פשוט הרבה יותר קל, הכל
התזכור.
מרגש החול והחום,
ומי הים שזרמו.
תחושת החופש והשלווה,
המתנופפות מבין זרועותיך.
ריחו של עץ רקוב,
וקליפת עץ ישן.
שכשתיקח-ותשייף,
חיים חדשים ימצאו בו.
ימי קיץ שטופי שמש,
ולילות חורף מקפיאי קור.
חושך ואור,
המתערבבים להם זה בזה.
נקודה קטנה של אור,
בוהק ולבן.
אור שמאיר ויאיר,
גם מרחוק.
התזכור כל אלו,
התזכור?.
כך לענ"ד.
אולי קצת מעבר
התזכור.
מרגש החול והחום,
ומי הים שזרמו.
תחושת החופש והשלווה,
המתנופפות מבין זרועותיך. --> אם אפשר לצמצם תיאורים ולהישאר עם הנצרך בכדי שהשיר לא ידרוך
בשום מקום ותמיד יחדש לקורא משהו עקרוני.
ריחו של עץ רקוב,
וקליפת עץ ישן.
שכשתיקח-(ו)תשייף,
חיים חדשים ימצאו בו.
ימי קיץ שטופי שמש,
(ו?)לילות חורף מקפיאי קור.
חושך ואור,
(ה)מתערבבים להם זה בזה.
נקודה קטנה של אור,
בוהק ולבן.
אור שמאיר ויאיר,
גם מרחוק.
התזכור כל אלו,
התזכור?.
התחזק הרושם לאורך השיר שאפשר להדק את הרעיון, לא סתם לחתוך מילים אבל להדק את הרעיון של השיר.
יעקב.