הדם
מטשטש את ראייתי
ניגר על לחיי, צלול
כדמעות
שלקח את מקומן.
וטעמו בין
השפתיים האדומות
כשקר טרי
והחמצה של הזדמנות
שלא תשוב.
הוא נוקב את ליבי ומטפטף
טיפה
אחר
טיפה
אל כוס יין אדום.
ויד מבויישת, מגושמת
ומבוהלת
רצה על השולחן.
מפילה גביע בדולח-
מפחדת לגעת. והרסיסים השקופים
מתפזרים בתוך נשמתי האפלה
ועל ברכיי
דוקרים אותי.
הבד הלבן
מאדים כשני
וגולש
אל רצפת העץ.
וכף רגל יחפה
נמשכת מעלה
רטובה --- בורחת
מכתמי הכאב
ונוגעת.
------
תגובות
עמוק. אני עוד מעיין בו. יש בו מעיין מסר, מאוד, ואני מדגיש(כי אין לי כוח להדגיש ככה:)), מאוד חזק. מאוד אהבתי את העמסת פרטים, כאילו אני יכול לראות סרט נע בתוך הראש... קשה להסביר את זה, אבל ככה זה בא לפני ציורים טובים במיוחד..
וואו, איזה תגובה מבולבלת! מקווה שתבינו משהו...
וואו, כשאני חושבת על זה יש פה כמה אפקטים מעניינים במיוחד. אם מותר לי להחמיא לעצמי- הכותרת [לעניות דעתי כמובן] תפורה על השיר. ואני חייבת אותה לביל גייטס. היא נבעה משיטת השמירה של תוכנת הוורד.
טוב, מה אני מבלבלת ת'שכל... בכל-מקרה, תודה רבה.
והשיר יפה. תאורים דחוסים שמעבירים היטב את המסר שלו.