פורסם בתאריך ו' באלול תשס"ז, 20.8.2007
.
"סערת רגשות.
וסופה:
רוח קרה נושבת בחזקה .
עלים נושרים ואיתן מחשבות וזיכרונות.
ילדות מתוקה שלעולם לא תחזור.
העץ ערום ממלבושיו.
בדרך קרה וחשוכה
ניצבת לה דמות בודדה לוטה באפלה,
תועה בשבילי החיים
ודמעות חמות זולגות מעל פניה,
באין יד שתעזור ותושיע.
לבדה, ניצבת בערפל, מחכה לו שיבוא.."
תגובות
בחסדי אבא'לה שלי!
ממש לא התרשמתי..
כי הרעיון מאחורי זה, אולי קצת יפה, בל דורש עיבוד כדי שלא יהיה נדוש כמו כולם..
אני מחפשת קצת חידוש ברעיון.
והשיר עצמיו-לא העביר את הרעיון צורה יפה..
אבל רואים פונטנציאל.. כדאי ממש לעבוד על זה!
אני לא כותבת אותו כדי לעלות לאתר, אני כותבת אותו לעצמי! כי אני במצב רוח כזה! וזה מה שיצא.
היה לי קשה לשנות ולשפץ. לא כי אני לא יכולה אלא כי זה הורס כי זה מה שיצא מהלב באותו רגע.