העלמה מן הטירה פרק 6

פורסם בתאריך י"ג באלול תשס"ז, 27.8.2007

תקציר הפרק הקודם: איילין נענית לבקשתה של ננסי,  ועוזבת את ביתה.

בדרך ללונדון היא נזכרת במאורע מימי ילדותה.

כאשר נכנסה מיס אמילי פי אל הכיתה הבחינה כי ננסי ברנר בוכה ללא הפוגה.

"מה ארע יקירתי?" פנתה אליה ברוך

-אד פרק לי את הצמות שלי...-יבבה ננסי

"ובכן אד, גש כעת לפינה. כאשר תחליט להתנצל בפני אחותך על מה שעשית לה, תוכל לשוב למקומך."

אד ניגש אל הפינה ללא אומר ודברים והסב פניו אל הקיר.

אמילי סימנה לננסי לגשת אליה ואחר לחשה לה:"בתום השיעור אקלע לך צמות חדשות ויפות פי כמה!"

ננסי חייכה בשביעות רצוןושבה למקומה הקבוע ליד איילין הריסון, חברתה הטובה, אשר נראתה נדהמת מהתנהגותו של אד כלפי תאומתו.

כבר אז ניכר היה כי לכשתגדל תקפיד עד מאוד על הופעתה החיצונית.

צמותיה היו קלועות בקפידה רבה וקשורות בסרטים ורודים ומבריקים.

שמלתה הורדרדה היתה מגוהצת למשעי ולא נראה עליה אף קמט זעיר או כתם כלשהו.

ננסי לעומתה הקפידה פחות על הופעתה החיצונית. בכל הזדמנות אפשרית הביעה את רצונה להיות נזירה כשתגדל.

אף איילין טיפחה בליבה הקטן משאלה משלה ומלבד ננסי איש לא ידע אודות כך, למעט אביה.

מיס פי נפנתה לעבר הלוח ורשמה עליו דבר מה.

לאחר מיכן נעה מעט בכדי לאפשר לתלמידיה  לקרוא את אשר כתבה.

וכך נרשם על הלוח: "מה ברצונכם להיות כשתגדלו?- כל תלמיד יכתוב את רצונו במחברת ואחרי כן יראה לי על פי סדר הישיבה"

רחש של עטי נוצה מילא את חלל הכיתה .

ננסי כרסמה ביאוש את קצה עטה:"אני לא יודעת מה לכתוב!"

- תכתבי את הדבר שהנך הכי רוצה- יעצה לה איילין והחלה כותבת במרץ.

ננסי העיפה מבט לעבר מחברתה המסודרת של איילין ומיהרה לכתוב אף היא.

כאשר הגיע תורן של השתיים לגשת אל המורה, היא חייכה בהנאה למקרא בקשותיהן.

" ובכן, ננסי ואיילין יקבלו סוכריות , היות ומשאלתן חשובה עד מאוד".

 

 

תגובות

י"ג באלול תשס"ז, 13:11
יפה י משה י
שפה עשירה, כמו בשאר הפרקים בסדרה.

ישר כח :-)
י"ג באלול תשס"ז, 15:14
בנוגע להמשך הסיפור שלי, אני מחכה לתגובות שלכם! י דוקטורית י
י"ג באלול תשס"ז, 18:07
חמוד י ester317 י
אסתר
י"ג באלול תשס"ז, 18:12
יפה! י צביקה י
פרקים קצת קצרים מדי.
י"ג באלול תשס"ז, 22:15
יפה י איש-זאב י

זה מעט בובתי אומנם,וגם לא ממש הסגנון שלי,אבל עדיין,זה נחמד מאוד.

יש משפט אחד שצריך שיפור:
"אף איילין טיפחה בליבה הקטן משאלה משלה ומלבד ננסי איש לא ידע אודות כך, למעט אביה"
אולי כדאי לכתוב
"אף איילין טיפחה בליבה הקטן משאלה משלה ומלבד ננסי ואביה איש לא ידע אודות כך."
[וגם במקום "אודות כך"-"אודותיה",אבל זה לא ממש מפריע]

ועוד משהו,טכני הפעם-לענ"ד,במקום לעשות רווחים גדולים עדיף לעשות רווחים קטנים [זותומרת,לא פסקאות,אלא ירידות שורה]

ט"ו באלול תשס"ז, 14:31
אני לא יודעת למה י אנונימי י    הודעה אחרונה

אבל זה מזכיר לי את אן מאבונלי...

באיזה גיל איילין עכשיו?

נ.ב: שם יפה מאוד