על הרכבת -בדרך ללונדון/1838
עצירתה הפתאומית של הרכבת גרמה לנוסעים להיטלטל על מקומם.
איילין נחרדה לרגע ונפנתה אל הנוסעת ההדורה שישבה למולה: "שמא הנך יודעת מדוע נעצרה הרכבת?"
הנוסעת מילמלה דבר-מה בלתי נהיר ואיילין הסיקה מכך כי כנראה איננה דוברת אנגלית.
באותו רגע נפתחה דלת הקרון ובפתח ניצב הכרטיסן.
"גבירותי הנכבדות! אינכן צריכות לחשוש, אירעה תקלה קטנה ברכבת ובעוד זמן קצר תתחדש הנסיעה."
איילין נרגעה קימעה. היא נטלה את תיק היד שלה והוציאה ספר עב כרס שעסק בתולדותיו של המנזר סן-פטר.
כעבור שעות אחדות נעצרה הרכבת לבסוף בתחנתה הסופית בלונדון.
במאמץ רב פילסה לה איילין דרך בינות לאנשים הרבים אשר מילאו את התחנה , כשהיא אוחזת בחפציה בחוזקה.
בסמוך ליציאה הבחינה בטור כירכרות.
היא ניגשה אל אחת מהן ופנתה אל הרכב שניצב לידה- "קח אותי אל מנזר סן-פטר בבקשה".
לאחר נסיעה קצרה למדי נעצרה הכרכרה בסמוך למבנה אבן קודר ואיימתני.
איילין נטלה את חפציה וירדה מן הכרכרה.
היא ניגשה אל חומת האבן שהקיפה את המנזר ,נקשה במצילה והמתינה.
חרך צר נפתח למולה וקול בס שאל:"את מי הנך מחפשת?"
- האם אפשר לקרוא לנזירה ננסי ברנר?
"המתיני מעט", השיב קול הבס.
כעבור רגעים מעטים נפתח השער בידי נזירה צעירה בעלת הבעה מיוסרת ולמודת סבל.
"במה אוכל לעזור לך?"שאלה בטון אדיש משהו.
-הנך יכולה בבקשה לקרוא לנזירה ננסי ברנר?-שבה איילין על בקשתה
"הנזירה ננסי נמצאת בבית היתומים הסמוך"
איילין הופתעה- "בית היתומים איננו ממוקם בתוך המנזר?"
"לא- השיבה הנזירה- בואי עימי בבקשה, אקחך אל בית היתומים.
מדוע הנך מעוניינת להיפגש עם ננסי?"- נימת סקרנות השתרבבה אל קולה האדיש של הנזירה הצעירה אשר היתה לא אחרת מאשר דיאנה , חברתה של ננסי.(כזכור לכם התבשרה דיאנה אודות ביטול נישואיה.
בעידודה של ננסי הצטרפה אל המנזר והפכה עד מהרה לנזירה מן השורה)
"קיבלתי מכתב מננסי, פתחה איילין ואמרה, בו היא מבקשת ממנילבוא אל בית היתומים ולשמש כאומנת.
אומנם הייתי אמורה להגיע לכאן רק בשבוע הבא, אולם החלטתי להקדים את בואי.
הנני בטוחה כי היא תופתע כהוגן!"
"אין לי ספק בכך" חייכה דיאנה קלות.
השתיים צעדו כברת דרך קצרה ולבסוף נעצרו בסמוך לשער מתכת שחור.
דיאנה נקשה על השער, אשר כמעט מיד נפתח בידי שוער בא בימים. חיוך האיר את פניו הקמוטות בראותו את דיאנה-
"שלום לך עלמתי"
דיאנה הנהנה בראשה והורתה לאיילין להמתין לה, "אלך לבדוק האם ננסי איננה עסוקה. מיד אשוב."
תגובות
1. לענ"ד - לא שוברים סוגריים. או שתנסחי את זה אחרת ללא הסוגריים או שתכתבי את כל הסוגריים במקום אחד.
האמור גם לגבי מרכאות
2. כשיש מקף - 2ווחים משני צדדיו. לי אישית זה צורם.
בואו נראה מי יצליח לנחש מה יהי הסוף...
אני רוצה לקרוא את הרעיונות שלכם בקשר לסוף, למרות שכבר כתבתי את הסוף.
בכל אופן אני רוצה לקרוא את הרעיונות שלכם
ותאהב את המשרה שלה אבל תוכל להתחתן...
ושננסי תעזוב את המנזר ותמצא בעל ויהיו לה ילדים משלה...
כמו שכתוב שהיא רוצה...
אבל- אני מכינה לכם הפתעה לקראת סוף הסיפור- חכו בהמשך!
אולי תצליחו לנחש למה אני מתכוונת, ותגיבו במהירות בבקשה!
לטעמי יש כאן פחות מדי מקוריות.
אני בכלל לא אוהב את כל הז'אנר הזה של המנזרים וזה...זה ישן כזה, לא יהודי, ולא ממש מדבר אלי.
לא יודע מה יהיה בסוף..
אם את שואלת אותי אל תעשי סוף צפוי וקיטשי...
תהיי מקורית כמו שהיית עד עכשיו.
ב"הצלחה!
בעקבות העבודה עם הילדים איילין תרגע ותחזור לעצמה.
ג'רי יחליט שעשה צעד לא נכון שהלך לכמורה בעקבות הלחץ של משפחתו ויגיע למנזר כדי למצוא את דיאנה. דיאנה בנתיים תכנס לקטע הזה של נזירות ולא תסכים לחזור אליו. ננסי תדבר עם ג'רי כדי לנסות לגשר ואיילין גם תפגוש אותו עקב כך. בסוף ג'רי ואיילין יתחתנו.