ציון-עיר קודשי

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם.

אָבִי,

מַלְכִּי,

מְרַחֲמִי.

בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּלוּמִים,

נַחֵם שְׁכוּלִים.

צִיּוֹן הַפְּצוּעָה,

יוֹשֶׁבֶת בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ,

מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָהּ,

מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם.

מוֹשִׁיטָה יָד,

הַשָּׁבָה אֶל חֵיקָהּ-

רֵיקָם.

הֲרִימָהּ מֵעֲפָרָהּ,

מִיְּגוֹנָהּ,

מֵהָעֲלָטָה.

וַהֲבִיאָהּ לִגְאֻלָּה,

אוֹרָה,

וְשִׂמְחָה.

וְאָשִׁיבָה שׁוֹפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה,

וְאָשִׁיבָה עִירֵךְ כְּבַתְּחִלָּה,

וְאָשִׁיבָה הָרוּחַ כִּבְרֵאשִׁית.

כִּי נִשְׁבַּעְתִּי צִיּוֹן-

שֶׁלֹּא תִּכָּלְמִי לְעוֹלָם וָעֶד,

וְעוֹד אָשׁוּב וְאֶבְנֵךְ.

וְאַחֲרֵי כֵן אֶקְרָא לָךְ עִיר צֶדֶק,

קִרְיָה נֶאֱמָנָה.