פרק 22
איכס. היום למדנו על קורבנות. זה סתם מגעיל אותי כל העניין הזה. אני חטאתי, והכבש יכפר. זה דוחה. יש בזה חוסר הגינות מסוימת. אני לא מבין איך אלוהים הרחום והחנון, לפי כל מה שמטיפים לי כל הזמן, יכול להרשות דבר שכזה. אולי, אחרי הכל, הוא לא רחום וחנון. שהריי הוא זה שציווה לעשות את זה. אותי זה דוחה. כל הציוויים המזעזעים האלו. זה לא שאני לא אוכל עוף, אבל מכאן ועד הריגתו כדי לכפר עליי... איכס.
יופי. עכשיו סוף סוף אני יכול לחזור הביתה מהישיבה. אבל... אני שומע יללות מתחננות כאלו. של חתול. שנייה נלך לבדוק מה יש לו. אולי... לא יודע.
איכס!! הילדים האלו פשוט מתעללים בו! מגעילים. חושבני שיש מצווה לא להתעלל בחיות. אז למה אני רואה כאן דתיים מתעללים? איפה הדת שלהם עכשיו? האא? מסתבר שהם דתיים רק כשזה יוצא להם נוח. כשזה לא יוצא להם נוח אז הם מוותרים על מצוות, שהן בין החשובות ביותר, לדעתי. לעזאזל!! מה עושים עכשיו? צועקים עליהם? אין ברירה. חייבים לצעוק עליהם אם רוצים שהם א ו ל י יפסיקו את ההתעללות האכזרית שלהם בחתלתול.
"ילדים!!"
איזה עיניים תמימות הם מרימים אלי. אפילו לא מבינים מה רע במה שהם עושים! רשעים.
"מה?"
איזו תמימות! לכל הרוחות!!!!
"למה אתם מתעללים בחתול? זאת עבירה!!"
הם מושכים בכתפיהם. מרגיזים ורשעים. לפחות הם עזבו אותו סוף סוף בשקט. את החתלתול המסכן.
אני עייף. אולי כדאי לי לישון? הכי טוב לי. מה אני צריך עכשיו להיות עייף? אני סתם אעשה שטויות.
_____ _______ _______
לא הצלחתי לכתוב ארוך יותר, עמכם הסליחה
תגובות
לפני הכל- צום קל ומועיל וחג סוכות שמח!
לגבי הפרק.. אכן קצר. גם אין בו התקדמות משמעותית בעלילה. אבל מילא. זה לא מה שהפריע לי.
הבעיה העיקרית שלי עם הפרק ואולי אפילו עם הסיפור, הוא משלב השפה. הבחר הזה, שאמור להיות בישיבה, מדבר כמו.. ילד בכיתה ה'. מילים כמו איכס וחתלתול לא ממש מאפיינות את הגיל שאת עוסקת בו.
עוד משהו קטן שקצת מפריע זה שאת מאכילה אותנו בכפית. מסבירה לנו הכל ולא משאירה אפילו קצת חומר למחשבה ולהבנת דבר מתוך דבר.
מאוד מאוד אהבתי את הניתוח שלו על עבודת הקרבנות. רואים שהוא ילד חושב והגון.
צום קל,
ונדליסטית. לראשונה עם מעויין:-)