לה"ו!
"אי אפשר לפסוח על זה שוב!"
"אבל אבא, מה נראה לך שיש עוד לעשות, מה עוד לא עשינו? אתה בתור האזרח הקטן בין אינספור אזרחים קטנים לא תוכל להשפיע על כמה אזרחים קטנים שחושבים ת'צמם לגדולים!" עצרתי, ניסיתי להבין מה אמרתי כאן "אתה חושב שאם תלך כמו הזאתי-" מנסה להזכר, "כנפו?" העלה אבא אפשרות, "כן." המשכתי, "אם תלך כמוה מכאן עד לירושלים ותשב יומיי'ם מול הכנסת זה ישנה משהו?"
"הוא לא יעשה את זה!יש לו עבודה, משפחה הוא לא משועמם כמוה"התפרצה יערה.
"אז הנה, עוד יותר, מה יכול הבנאדם הקטן לעשות כנגד התאונות דרכים המזוויעות האלו?"
"אבל גם לממשלה אין מה לעשות בעניי'ן, היא חיקקה כ"כ הרבה חוקים נגד זה בזמן האחרון, כלום לא עוזר." -אכזבה לא נעלמה מקולה של יערה..
"יופי, אז יש את החוק של הקסדות, האפודים, החגורות ועוד כמה. אז מה? מה קורה כשמישהו עובר על אחד החוקים האלו? -הוא משלם מהכיס הנפוח שיש או אין לו וממשיך להשתמש בכביש כאילו הוא היחיד שנמצא בו.." "כן, מה שנכון נכון" גם אמא החליטה להצטרף לתמונה..
"בבקשה," אבא יוצא מהעיתון "145 נפגעו ביממה האחרונה ב135 תאונות".
"זוועה"-פולטת אמא. "מאה ארבעים וחמש?!?! שמע-ישראל!" יערה מצטרפת. ואני, הפה נשאר פעור..
עוד ויכוח של ערב שבת, לצערי כבר התרגלנו לנושא-שוב ושוב אותם נושאים עולים ושוב פעם מגיעים לאותה נקודה..
"מה לא קורה במדינה הזאת?!מה לא..אלימות, טרור, עוני מחפיר, שחיתות, השכלה, המצב בכבישים-סיוט לחיות כאן" יערה שוברת את השתיקה.
"הדבר היחיד שמשגשג ופורח כאן זה תחום המדי'ה-מוזיקה, סרטים וקולנוע-לפחות בתחרויות האלה אנחנו מיוצגים בכבוד.." אני אומר.
"מוזיקה? מקום 24 בארוויזיון שנה שעברה? השנה אפילו לארוויזיון לא הגענו! איזה כבוד בראש שלך?.." מתקנת-מעירה יערה.
"אבא, אולי ניסע לחוץ לארץ?"שואל דוד בתום של ילד בן 5..
"יש עוד ברירה? אפילו הצבא כבר לא מה שהוא הי'ה" גולן אומר את דעתו הקבועה..
"היי', גולן, לא שמתי לב שאתה כאן, חשבתי שהלכת לישון.."אמא מתעוררת מההלם הקודם.
******* ******* ******* ******* ******* ******* ******* *******
"גבע, יערה- יש לי משהו לומר לכם" אמא פותחת, שנינו מבינים שזה לא טוב, ממתי עושים כאלו שיחות בבית שלנו?!
"אבא פוטר מהעבודה, סגרו עוד מפעל במדינתנו הנפלאה כל-כך.."
"מה!?" -זוהי הקריאה שיצאה מפי שנינו בו זמנית.
"אמא, יש ריח מסריח" דוד קורא וממשיך לאכול בחדווה את הפיצה שיערה הביאה לו לפני דקות ספורות, זה מה שקורה כשיש אחות ששומרת על קשרים מהעבודת קיץ..
אמא מזדרזת לתנור "אויש, תודה דוד, מה היי'נו עושים בלעדיי'ך?"
צלצול הפלאפון מקפיץ את יערה לחדרהּ.
"אז אמא, מה נעשה? את לא עובדת, מאיפה יכנס כסף?" 'את לא עובדת' איזה זכרונות נוראים זה מעלה, התאונה הזוועתית הזאת שממנה אמא חזרה על כסא ושני גלגלים.. כל שגרת הבית השתבשה. לפחות גולן הרוויח מזה משהו-הוא יכול לחזור מהצבא כל יום הביי'תה ומותר לו לעבוד בשעות הערב..
"אבא יחפש עבודה וגולן ינסה לבקש פטור מהגוף השמאלני הקרוי צבא. נשאר רק לספר לשלושת הקטנים. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מיני מזונות" וטועמת שארית מהעיסה שנכנסה לתנור ויצאה שחורה.."אמן" דוד צורח מהמטבח. חמוד..
יערה חזרה "שכחתי את התיק אצל אלדד אני כבר באה-מישו רוצה פיצה?" לא מצפה לתשובה ורצה ל-פיצרי'ה..
"גבע, אני מודיעה לך מראש-אל תנסה אפילו לצאת מהישיבה, אני מכירה אותך מספיק טוב ואם אתה מנסה לעשות את זה אתה עובר על כבוד הורים, שיהי'ה לך ברור!"
"אבל..אולי? בכל זאת אני אוכל לעשות משהו אחרי הלימודים?" אני מנסה.. "שום אבל!לא זה לא!להזכיר לך במה עבדתי עד התאונה?אני יודעת יפה מאוד שכשלא מכינים שיעורי בית זה מפריע למהלך השיעור כולו. מספיק וויתרת בשבילנו על ישיבה עם פנימי'ה-עד כאן! טוב, לי יש שבת בעוד יומיי'ם.."
"אמא, את רוצה שאני אודיע לקטנים?" אולי בזה אוכל לעזור.. "אתה יכול?אני ממש אשמח,ב"ה לא חסר לי מה לעשות"
"בכיף, אמא!" כיף, איזה כיף? להודיע לשלושה ילדים קטנים בני עשר ומטה שלאבא אין עבודה? כיף..
"תודה, גבע-זה עוזר לי מאוד" רק בשביל החיוך שיצא ממנה סופסוף שווה להסתבך עם המשימה החדשה..
******* ******* ******* ******* ******* ******* ******* *******
"ילדים, היום בערב בשעה שבע אני רוצה את כולם פנויי'ם יש לנו הודעה חשובה!"
הודעה בפלאפון-עולים הערב לחומש. "אבא, יש עלי'ה לחומש, זה כל-כך חשוב?!" אבא אף פעם לא עצר אותי מלעלות לחומש, עמונה לגוש, הוא דווקא דירבן אותי לזה.. חברים שלי חולמים על הורים כמו שלי..
"כשאני אומר חשוב אז זה חשוב!" אבא עצבני אחרי כמה חודשי אבטלה..
"אוף!" אני פולט ואורז את התיק לישיבה, אם אבא אומר אז הוא אומר, כיבוד הורים מעל ה-כ-ל!!
אני יוצא ומכין את עצמי לעוד יום של שיעמום מתמשך בישיבה..
-אף פעם לא כתבתי סיפור ובטח שלא ארוך[משו בכיתה ד'-ה' לא נקרא-נכון?]אז אני מקווה להצליח..-מקווה שבעזרת הארותיכם והערותיכם אני אצליח..
-ב"נ,אי"ה ובעזרתו יגיע מתישו המשך לסיפור..
-כנראה שאני אחליף את השם-תעקבו..
תגובות
כתיבה נחמדה... הסיפור מסקרן. נראה לאן זה מתפתח
בהצלחה!
אכפת להם, רק שוב- לא על דף יצירה בבקשה.
אז מה אם אני רק על הכינוי של שירה ולא בעל תפקיד [וזה נכון לשעה וחצי האחרונות שבהן אני הייתי אמור לישון...]
אני צריכה לרדת על הברכיי'ם בכל יצירה ולהתחנן לתגובות!?!?
מילא לא היי'תי אחת שמגיבה.. אוף!מעצבן!
אבל אולי אני אנסה לקרוא, בהזדמנות.
ולהגיב על זה כסיפור קצר..
ואם הבנתי נכון אז זה ממש טוב, לדעתי.
הרבה יותר טוב ממה שאני יודעת- אבל אני לא נקראת... גמני כתבתי סיפור רציני [ארוך] והזוי למדי, מקורי בחציו, בכיתות ב-ג , ואז רק סיפורים קצרים-בינוניים, במשימות בכיתה.. כח...
אז אני ממש מעריכה! אני מחכה לקרוא את השני-[עוד דקה אני יעשה ת'זה] ותתמידי!
שכוייח גדול!
יומלאור...