לה"ו!
אני מסתובב,
מגלה את-מאיר?! אני בהלם, תוך כדי רצות מחשבות בראשי שעכשיו אני מבין למה יערה לא סימסה לי.. מאיר שם אצבע על הפה שאהי'ה בשקט.
אחריו צצה לה יערה, חיוך עולה על פני שנינו, אני מנחש מה קרה, יערה עשתה לאבא ואמא מצפון מטורף והם באו.. כל כך מתאים לה! אני לוקח אותם בשקט לקצה המטע, יערה שולחת לי קריצה, אני שולח לה את החיוך שהיא כל כך אוהבת והיא מחזירה לי את שלה..
"אני יוצא לראות מה הולך עם המשטרה, אם אני לא חוזר תוך 20 דק' כנראה שנתפסתי, תשארו כאן עד הבוקר ותחכו שמישהו מהחבר'ה פה יי'צור איתכם קשר, בסדר?" "סבבה, תיזהר!" "כן, אמא.." עוד קריצה.
"גבע" אני שומע לחישה ומזהה את קולו של דביר- הוא מהחבר'ה של הישיבה פה, בחור נחמד "דביר?" "כן, אתה יודע משהו? " "לא, בדיוק עכשיו אני יוצא לבדוק, תקשיב אחים שלי בקצה-תעזור להם אם אני נתפס-בסדר?" על דביר-אני סומך "אין בעי'ה, בשמחה, אני אלך לשם- תבוא לעדכן!" "סבבה, להית'!"
אני מזהה פנס, בטוח של שוטר, אחד משלנו לא הי'ה מדליק פנס במצב כזה. אני משמיע יללת תן-האות המוסכם. אני עדיי'ן לא מבין איך השוטרים לא מבינים שזה הסימן שלנו- זה דבר כ"כ שקוף.. משמיע רחשים שהקטע של התן ישמע אמין..
השוטר מכוון לרגע את הפנס לכיווני, אני מתכווץ לי במקום, השוטר מעביר ממני את אלומת האור- ב"ה.
פתאום נשמע בקשר של השוטר- "חולי'ה שמונה, חולי'ה שמונה, חוזרים לבסיס תפסנו כמה חבר'ה, מספיק להיום"
השוטר ממהר לחזור, נראה כאילו הוא קצת חושש להיות לבד. האמת שגם לי זה לא ממש נעים..
עכשיו מחכים לדברים הקבועים שרק אחריהם 'אפשר' לצאת; קול כלי רכב מתניעים, הבהובים כחולים- הניי'דות נסעו. מתחילים להישמע רעשים מסביבי, בהתחלה היי'תי נבהל מכל הרעשים שמיד אחרי הסתלקות הניי'דות אבל התרגלתי- וחבל שכך..
אני מתקשר ליערה, קובעים שנתחיל להתקדם אחד לכיוון לשני.
נפגשנו. אני שואל אותם מה עם דביר הם עונים שהם לא פגשו אותו, אנחנו הולכים לכיוון המקום שבו פגשתי את הדביר. פתאום אני פוגש את הלל "היי' הלל, הלכו היום מהר אהה? את מי תפסו?" "אמממ.. אני יודע שלקחו את אדר, שמואל, יניב, דביר ושלוש בנות" "אהה.. מוזר.. ראיתי את דביר לפני עשר דק'.." "תקשיב, גבע, החלטתי לחזור, אני רוצה לחזור לשבעה- קשה לי.." "אהה.. טוב.. תמסור ד"ש לכולם" "רגע, הלל, רוצה לחזור איתי?" מאיר מתפרץ לשיחה "אתה עם אוטו? חצוף!" לי אבא לא מסכים לנסוע עם האוטו לאזור.. "כן, אמרתי לאבא שאני חוזר תוך שתיי'ם עשרה שעות ואם אני נעצר אתה תחזיר ת'אוטו.." הוא משיב עם חיוך מנצח "אההה נחמד שנידבת אותי.. ממש נחמד.. טוב, אז הלל יסע אתך, אבל תוכל לחכות עד הבוקר שאני אבדוק אם עוד חבר'ה רוצים להצטרף?" "כן, ברור- אני לא מתכוון להקפיץ לאמא את הלב בחמש בבוקר.." יערה צוחקת "טוב, אתם רוצים לעלות או שאני עולה לבד? יש לי חברות לפגוש.." "אהה.. אז בגלל זה באת! מכשפה!"
תוך כדי העלי'ה הם מספרים לי מה קרה; אבא סיפר להם, יערה אמרה שאנחנו צריכים לדבר כל האחים ואיך שהוא היא הגיעה לזה שהם צריכים לעלות לחומש והם- כאן. המכשפה הזאת עם הקסם שלה מסוגלת לגרום לאבא להסכים לכל דבר!! הלל פרש בדרך לחברים כשהבין שזה די פרטי..
"טוב, אני הולכת לחברותי החביבות.. לילה טוב ואל תשכימו אותנו בבוקר אם אתם רוצים אוכל!!" "לילה טוב אחותי החביבה.. אני דורש ספגטי עם בצל מחר" אני אומר בעודי מדגיש את ה'עם' "יש'ך דרישות אחי החביב מאוד.." "חחח, לילה טוב! ואל תדברו עד עלות השחר אחרת לא נוכל להשכים אתכן.." "שתוק-שתוק! לילה טוב מאיר!" "לילה טוב" שנינו פולטים.
אוף, רציתי לדבר קצת עם מאיר על הנושא אבל הוא נרדם מהר, אני לא מתפלא, בדרך-כלל הוא הולך לישון מוקדם כדי שיקום למניי'ן א'..-הלוואי עליי'..
******* ******* ******* ******* ******* ******* ******* *******
בוקר.
אני מתעורר מאוחר, לא העירו אותי למניי'ן, אולי כי ישנתי יחסית בצד..
כשאני מסיי'ם את התפילה מאיר ניגש אליי'- "גבע, אני הולך, תהנה פה ותשמור על יערה, המשוגעת הזאת עוד תיעצר!" "חחח, אל תדאג, נסיעה טובה ואל תשכח את הלל.." "הוא כבר בדרך לאוטו, הוא נראה ממש זוועה... חבל עליו.." "כן, קשה לו.. אמרתי לך- הוא הי'ה בן בית.." "טוב, אני הולך תהנו וכל הכבוד לכם!" מאיר הגביר מעט את קולו שישמעו עוד חבר'ה מקבל מחמאות מכולם והולך.
"טמבל, משלומך?" "בוקר טוב גם לך אחותי החביבה שאין כמוה בכל העולם התחתון כולו.." "חחח, יש לכם משהו מיוחד היום? יש לנו שיחה עם לימור.." היא לא כל-כך אוהבת את השיחות של לימור, היא אומרת שיש בה משהו מוזר בד"כ בשיחות שלה היא מחפשת משהו יותר מעניי'ן לעשות.. "אממ לא יודע.. התעוררתי לפני כמה דקות.." "איזה סטלן! אפילו בשק"ש אתה ישן כמו בול עץ!" "מה את רוצה לא העירו אותי, אני רגיל לאיזה אחות קרצי'ה ששולחת אחים עוד יותר קרציות לקפוץ עליי' עד שאני עומד דום.. " "זה קרה בדיוק פעם אחת וזה הי'ה בשביל שתגיע לקריאת התורה שלך בזמן!" קריצה. היא לא מפסיקה עם זה.. "תירוצים-תירוצים.. טוב, עזבי את זה.. מצאת משהו מעניי'ן לעשות היום?" "כן! אני הולכת לתצפת!" כולה מאושרת "מה זה??" "לא יודעת.. משהו חדש.. יסבירו לי כשאגיע. בעקרון זה לבדוק אם באים שוטרים או משו כזה.." "אההה טוב, אם את אומרת.. את משיגה לך את העבודות הכי קלות! אני צריך לסחוב לכן סירים ולהתקין ת'מקלחת!" היא צוחקת. אני מת על הצחוק שלה. חברים שלי לא מבינים איך אנחנו לא רבים. הם טוענים שכל זוג תאומים ממוצע-רב. אז אני אומר שאנחנו מעל הממוצע..
******* ******* ******* ******* ******* ******* ******* *******
התקשרתי לאבא, לשאול אותו אם הוא רוצה שנבוא לשבת הביי'תה, הוא אמר שנעשה מה שאנחנו חושבים שמתאים. התיי'עצנו אני ויערה והחלטנו להגיע לשבת כי צריך כבר לשבת לדון על הנושא..
'יערה, בואי נצא עוד חצי שעה, בסדר?' אני מסמס לה, היא בשיחה. בסוף התברר שהתיצפות הוא לא בשעות של השיחה ולא נעים לה להתחמק פעם שלישית.. 'בעקרון בסדר, אני מקווה שהשיחה לא תעלה על זה..' היא מחזירה.
אני יושב בינתיי'ם ללמוד את הדף היומי- זה הדבר שהכי חשוב לי לשמור עליו בכל מצב.
"רבי גבע, אחותך מחכה לך.." "אולי האחות של הרב תנהג בו במעט כבוד? הוא רוצה לסיי'ם ללמוד את הדף היומי" אני משיב לה באותו סגנון.. "טוב, אני הולכת להפרד מכולן תסיי'ם-כבר!"
סיי'מתי, גם היא. יצאנו.
אנחנו עולים על הג'יפ שיוצא ל'שבי' משוחחים קצת עם הנהג.
פתאום אני מרגיש חבטה חזקה וכל גופי עף קדימה אני מספיק לראות את יערה עפה לכיווני ומאבד את הכרתי..
המשך יבוא ב"נ ובע"ה בקרוב!
תגובות
מחכה להמשך!
הכתיבה יפה, קולחת חופשי-חופשי...
אצלי זה אף פעם לא יקרה, נראה לי...=]]]
רק הערה- כשיש דו שיח (או רב-שיח) אולי כדאי לא לכתוב ת'זה בפיסקה אחת, אלא עם אנטר- אבל יכול להיות שזה לא יצא טוב...
ב"הצלחה, ותמשיכי! מחכה!