טעויות
שהפכו ללחם חוקי.
שאיפות
שתומכות בי לבל אקרוס,
לבל אזיל דמעה.
במאבק הישרדות נצחי
אין להראות חולשה.
רגשות
עוצרים, שלא יִפָּתחו
אל זר, אל אויב.
אמון
שהוא טעות, שגיאה של הבנה.
חוק,
שאינו עוד, שנשימה אחרונה
אבל נורא פסימי
אני לא תמים!
אפשר להיות פסימי אבל לא חייבים!
יש אמון אמיתי בעולם
מותר גם להזיל דמעה
לבטוח בהשם, להירגע, ללמוד לקח, לקרוא את אגרת הרמב"ן ולהאמין בהשם
בס"ד.
(לפעמים צריך לגוון... אני לא באמת שונאת אותך.)
שני-שיר מעולה.
תגובות
אבל נורא פסימי
אני לא תמים!
אפשר להיות פסימי אבל לא חייבים!
יש אמון אמיתי בעולם
מותר גם להזיל דמעה
"ספג כשחייכתי"-שני, נשגב מבינתי...מזה ספג?
אולי ספק?
ואו', והגישה הזאת של השיר פשוט [מצטערת] מעצבנת אותי.
"במאבק הישרדות"-צרם לי..
ספג? את לא מכירה? מלשון ספיגה? ספוג?
אני מצטערת אם לא אהבת את הרעיון. אני לא יודעת באיזה עולם את חיה אבל בזה שלי הכל סובב סביב הישרדות.
לבטוח בהשם, להירגע, ללמוד לקח, לקרוא את אגרת הרמב"ן ולהאמין בהשם
בס"ד.
(לפעמים צריך לגוון... אני לא באמת שונאת אותך.)
שני-
שיר מעולה.