הנעלם פרק ד'

פרק ד'

ביתו של ג'ורג' ווידר היה בולט בכפר ברסון הקטן, מפני גודלו של הבית המפואר לעומת הבתים האחרים, הדלים.
הכפר ברסון היה כפר שקט, מרחק נסיעה של חצי שעה נסיעה מהעיר הגדולה שיקגו.
הכפר עצמו היה דומה לכל כפר טיפוסי אחר. חוץ מהבית ההענק שבלט בגודלו.
הבית היה רחוק מכל שאר בתי הכפר, ובלי הזמנה אף אחד לא היה מעיז להכנס לשעריו.
ג'ורג' ווידר היה מנהל חווה טיפוסית בכפר. אך זה לא היה מקור כספו האמיתי...
ג'ורג' ווידר קיבל את כספו מעבודה שלילית.
ג'ורג' ווידר היה סוחר סמים,הוא היה מקבל סמים מברזיל ומוכר אותם בכל רחבי ארה"ב. 
ג'ורג' היה עובד חצי יום בחווה, וחצי היום השני היה נוסע לעיר שיקגו, ושם באיזה רחוב אפל היה עושה את עיסוקיו...

                                  *                                  *                                         *
בסוף יום אחד,חצי שעה לפני שהיה אמור לעזוב את משרדו, נכנס אדם זקן אחד עם שער לבן וחלוק ארוך.
ומחמת החושך לא יכל לראות את פניו של הזקן היטב.הזקן לא היה נראה כשאר האנשים שהיו נכנסים אליו בכל יום.
אנשים שהיו רוצים לקנות סמים היו בדרך כלל צעירים עם צלקות גדולות ואנשים מגודלי שער אך הוא לא נראה אחד שרוצה לקנות.  
הזקן ניגש אל ג'ורג' ושאלו:"מה זה פה?" עיניו התכולות של הזקן ושלו נצטלבו "מה זה ענינך" ענה לו ג'ורג' בבוז.
"שאלתי".חיוך נמצרך על פיו של הזקן כשדיבר "מפני שבחוץ זה נראה בית מתמוטט ומבפנים..."הזקן הסתכל על המשרד
ושרק בפליאה "זה נראה ארמון...אז מה זה?"שאל, והסתכל שוב בעיניו של ג'ורג' "פלילי?" שאל הזקן. ג'ורג' הביט בשעונו כאילו אף
אחד לא איתו במשרד.השעה היתה 12:55. ב-1:00 היה אמור לגמור את עיסוקיו ''אני יצא חמש דקות קודם'' חשב, וקם מכסאו.
הוא הלך לכיוון היציאה ולקח איתו את התיק המשרדי שלו, ויצא מהמשרד בלי להביט על הזקן "המנקה יסתדר איתו" מלמל.
אך הזקן יצא אחריו. הוא החל לפסוע בסימטאות הצרות של שיקגו.
הזקן המשיך לעקב אחריו,ג'ורג' פסע במהירות עד שנכנס לחניון התת קרקעי של האזור.
הוא רץ לכיוון ה"יגויאר"שלו הוא לחץ על השלט רחוק,ונכנס למכונית, הוא התניע ונסע לכיוון היציאה מהחניה. 
הוא היה אמור להכניס את הכרטיס והשער יפתח. הוא הרהר:'מי זה הזקן הזה'. הוא הוציא מכיסו את הכרטיס ופתח את החלון.
הוא ניסה להכניס כהרגלו את הכרטיס אךזה נתקע במישהו לתדהמתו זה היה הזקן הוא חסם את החריץ.
הזקן חטף מידיו את הכרטיס והכניס את זה לכיסו.
ג'ורג' פתח את הדלת בכעס,אך חזר מייד לרכב,על חגורתו של הזקן היה פגיון קטן.
הזקן חשב שניצח.אך להפתעתו ג'ורג' נסע אחורה עד סוף החניון,וסחט את הדוושה לתומה,
הוא נסע במהירות מטורפת לכיוון השער.
הזקן קפף הצידב בבהלה. "היגואר" התנגשה בשער ושברה אותו. הוא דהר במהירות לכיוון ביתו.
פעם ראשונה שמישהו חמק ממנו מבין הידים.אני ינקום חשב בליבו הזקן...

                                       *                                *                                  *

ביתו של ג'ורג' ווינדר 
ג'ורג' הכין לעצמו קפה. כל הילדים שלו ואשתו  נסעו לחופשה בשוויץ.
עברו כבר יומים מאז הסיפור עם הזקן,וזה עדין לא נמחק מלבו.
דפיקות תלשו אותו ממחשבתו הוא ניגש לפתוח. בפתח עמד חבירו ביל.
ביל היה חבר שלו לעבודתו בסמים.הוא ניגש להכין לו קפה ושניהם נגשו לשבת ולשתות.
אך לפתע... הדלת נעקרה מציריה, אור לבן הציף את הפתח.בפתח עמד הזקן...
ג'ורג' וביל זינקו ממקומותיהם, ביל שלף את נשקו וירה לכיוון הפתח, הכדור פגע במשקוף.
ג'ורג' רץ לחדרו ופתח את המגירה והוציא את האקדח מהמגירה ורץ לסלון.
הזקן לפתע נעלם מהפתח והופיע ליד ביל, ביל נבהל ושמט את נשקו הזקן הצביע על הנשק וזו כאילו נורתה נפגעה בצד השני של
הקיר.לפתע נשמעה יריה... ביל היה המום, הזקן התקפל מכאבים,ג'ורג' ירה בו ברגלו.ביל ניסה לתפוסו אך לפתע הזקן נעלם...
הוא הופיע בבית הגנן הזקן הרוסי בוריס...
בוריס היה גנן ותיק במשפחתם עשרות שנים. והוא היה מאד נאמן בביתם של הווידרים. 
הזקן הרוסי ראה הבזק אור לבן ואז שמע קול יריות והוא פחד " מה הולך שם?" שאל את עצמו.
"האדון בסדר?" הוא ניסה לצאת מביתו אך קול מוזר נשמע מאחוריו הוא נבהל והסתובב במהירות,מולו ניצב זקן, עם שער לבן 
ודרך האור הקלוש שבביתו, ראה את פניו של הזקן המוזר שקפץ לביקור בביתו באישון ליל כעס..
הזקן התקרב אליו בצליעה, 'ירו בו ברגלו' שיער. "במה עובד האדון שלך?" שאל לפתע הזקן.
בוריס ידע על מקור עבודתו של אדונו אך לא חשב להגידו לזקן הצולע.
"במה?" שאל בקול מאיים. בוריס קלט שהוא בצרה, ומרוב בהלה תלש את המעדר שהיה תלוי על  הקיר.
והרימו אל על הוא ניסה להכות את הזקן,אך לפתע המעדר הורם בכוח פלאים ונמנע לרצוץ את ראשו של הזקן.
לפתע רעיון גאוני נכנס למוחו של בוריס, הוא תלש את המגרפה מהקיר וניפץ את הנורה הקלושה של הבקתה
חושך ירד על הבית של הגנן, בוריס הוריד בתנופה את המעדר והכה את כתפו של הזקן.
לפתע אור לבן עז ביותר הציף את כל בקתתו של הגנן. האור יצא גם כן  מהסדקים והחורים של הבקתה לכל הסביבה...
ביל וג'ורג' קלטו שהקוסם הלך להתנקש בגנן המסכן, לאחר שראו אור חזק כזה שלא ראו מעולם,בוקע מבקתתו.
הם פרצו לתוך ביתו של הזקן הרוסי, אם פנסים רבי עוצמה שלקחו מביתו של ג'ורג'.
שום קוסם לא נראה בסביבה, מה שנגלע לעניהם דרך פנסיהם הפחיד אותם מאד:
הגנן המסכן שכב על הרצפה ללא רוח חיים.מעדר היה שבור לשנים , הרס רב נראה בבקתה העלובה.
"נשאיר את זה לחוקרים" מלמל ג'ורג' בפחד,"חוקרים?!,  רק זה חסר לנו"  כמעט צעק ביל.
"אל תדאג" ענה לו ג'ורג' "הם לא מכירים אותי" גיחך.
אך לפני שעזבו לקרוא למשטרה, הספיקו לראות סיגריה לבנה בוערת...ודועכת לאחר זמן...

המשך יבא אי"ה