אב ובן נעקדים

בס"ד לק"י.

ושמעתי קול, בא מן העבר,
אומר לי לךְ, לךְ לךָ.
אנה? קולי אליו חזר.
וענתה לי נפש נאנחה,
על אחד ההרים- עולה.
אני עם יצחק ושרה חולה.

קמתי באשמורת
לעשות מצוות יוצרי ובוראי,
ונפשי שחרחורת
מפני רחמי על יצחק בני.
לחבוש לקחת לבקוע וללכת,
רגלי נושאות. והיכן אני?

עיני עגל תם,
נשא אלי בני בן השלושים,
האש כבר חם
והיכן השה התמים?..
שתיקה כרעם--
ובני הבין אנה אנו הולכים.

שתיקה רועמת-
כאלף מילים.
ומבט אחד של יצחק בליבי
כאלף סכינים.
ועלה הוא למזבח
ושם ידיו סביב גופו,
ואקח הכלי לנתח
ואקרב הכלי לצווארו.
ואגמור אומר לשחוט את בני,
ויחד איתו אשחוט, את ליבי.

ושב ואמר לי הקול מן העבר
חזור, חזור אלי אברהם.
והבן שלך, יחיה, אמר.
והלב, ישאר לעולם.
ובִנך את המבחן עבר
ואתה אב המון גויים לכולם.