אף כובע אין לי,
זרקו רחמיכם היישר לידי הפשוטה
ואם לא- אציף עירכם
בדמעות הנדודים העכורות שלי.
תנו לי דירה, מחסה
תנו לי מזון לגוף ולנפש
העניקו מזור לעיני הכלב האדומות שלי,
העגומות שלי.
רק אל-
אנא, אנשים טובים-
אל תעניקו לי את אהבתכם.
עיר רחומה וגדולה,
אל תהיי לי בית חם, בבקשה,
אני מעדיף להוותר לבד בגשם וברוח.
אנשים טובים,
אל תחייכו אליי.
אל תנדבו לי את הקללה הגדולה-
שברון-לב צועני,
אהבת נווד ארעית.
תגובות
שברון לב צועני- זה מקורי. יחודי. אך כואב ובודד,
יש אמביולנטיות בשיר בית א' קורא לרחם ובית ב' קורא לא לאהוב,
נחוץ אומץ וכנות להיות במקום המושיט יד ומוכן לקבל ולהיות מוענק.
לה"ו!
יש משו מיוחד שקשה להגדיר..
ממש יפה!
שיר כואב.
מראה על יאוש מהעולם שאת כבר ממש לא רוצה אהבה או חיבוק או יחס כי אין לך כח שוב להתאכזב...
אני צודקת?!
יאו', הכתיבה שלך מדהימה!!!
כי ידך ריקות ועירך רחוקה...