כשהגשם יורד,
אני נהיית דכאונית.
הפחד מחלחל בי שוב-
ששוב פעם אני לבד.
השמיים מאפירים וכועסים עלי,
הכל אפל ומסתורי.
העננים בוכים בעצב ענק,
והרעם מקנח אפו בתרועה עגמומית.
הברק שורף באכזריות את כל הבא בדרכו,
והשחור המכסה את עין השמיים,
מסמל לי את האבל היורד עלי,
חודר לתוכי,
מחלחל עמוק,
משתרש,
נאחז,
ולא מרפה.
תגובות
בס"ד לק"י
היפה בשירים שלך, שניתן לראות בנקל מה עובר לך בלב.
אני שמחה שזה יפה מבחינתך..
לפעמים אני מקווה שזה היה ההפך.. לפעמים אני רוצה לפרוק, מבלי שאף אחד ידע מה עובר עלי..
אמא שלי תמיד אומרת לי שאני שקופה כמו חלון..
ולגבי הסוף- כמו שאמרתי בתגובה ליעקב- מבחינתי הסוף חזק..
בס"ד
אני די מפקפק בסיסמא שלאחרונה אוהבים לזרוק על סוף חלש, הרי כל כותב רוצה ליצור סוף אחר.
והאמת שלוקח זמן רב לפני שיוצר מצליח להעביר את כל תחושותיו דרך המילים.
אז איך אתה תשפוט מהו סוף חלש?
[אני יודע שיש תשובה, אבל לצורך העניין. אין ש/ל בעניין.]
מיכלשרה- למחזר מחמאות, יעזור?.
או לחילופין לשקוע בשיר הזה ולקוות שאת כבר הרבה מאחוריו...
יעקב
לגי עמישב-את צודק.. ומבחינתי שלי [כי אני יודעת מה הסיפור מאחורי המילים] הסוף הוא חזק ביותר..
ולגבי החלק השני של הודעתך-ב"ה אני עכשיו במגמת עליה!! הכל מאחורי.. איזה טוב ה'.. *נשימה לרווחה* =)
אהבתי את השיר. באמת קל מאוד להבין את הלך הרוח שלך לפי השירים.
סתם שאלה: כשאת כותבת ש"כשהגשם יורד אני נהיית דכאונית" הכוונה לגשם פשוט, או שזה מתפאורה למשהוא אחר?
זה בהחלט לא רק גשם פשוט..
כי גשם פשוט-זה ברכה..
זה הרבה מעבר לגשם רגיל..
החורף מנתק אותו מחברה,
אך לזה אנו מחכים לברכת ה'
הגשמים מרווים את האדמה הקדושה