אני יודעת שעם כל השינויים משהו בי חייב לנוע
משהו חייב להשתפר (להדרדר?)
בלב הקר שלי ההיגיון מול רגש עוד כנוע
אבל גם לי מגיע קצת יותר.
ייקח לי זמן רב כל-כך לשוב אל תמימותי
ואולי כבר הושחתתי בךָ?
תבין בקרוב שהייתי חייבת לתפוס שליטה על נשמתי
כי לא אוכל לשאת עוד את קולך.
ראיתי את עיניך די. הן מהפנטות כל-כך אבל
אסור לי להביט בך יותר.
שנינו יודעים שאי-אפשר אז שלח עוד חיוך מקולל
אחרון, ואולי הכל ייגמר.
תגובות
אהבתי.
כדאי לנקד את "בך" הראשון (ואולי כבר הושחתתי בך?), כיוון שלא יודעים עדיין למי היא מדברת. אני למשל קראתי את זה בנקבה ואז החרוז לא יוצא טוב...(עד שהמשכתי והבנתי למי היא מדברת)
ממה שהבנתי את מדברת על בת שנפרדת מבן, נכון?
הערה:בשורה אחת לפני האחרונה כתוב-"חיוך מקולל אחרון." לדעתי המקולל מיותר, ככה זה נראה כאילו היא כועסת עליו, מה שהבנתי שלא נכון.
הייתי מסבירה לך מה הרעיון אבל זה הרבה יותר מסובך משנראה לך ואני כבר צריכה לכבות את המחשב.
שב"ש.
את כ"כ מוכשרת!!!
|חיבוק|