בס"ד לק"י
בפרשת שמות מובא סיפור הולדת משה, שליח ה' להנהיג ולהושיע עם ישראל ממצרים.
למרבה הפלא, לא כתבה התורה את שמות "גיבורי" הסיפור, עמרם, יוכבד, מרים, בתיה. כולם, למעט משה מוזכרים כ- בן ממשפחת לוי, בת לוי, אחות הילד ובת פרעה.
מדוע? למה לא יכלו לכתוב את שמותם? (זה גם היה מקצר לבסוף, כי בתחילה היו כותבים שם וייחוס, אך בהמשך היו כותבים רק שם, שהוא יותר קצר).
הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות, כותב שאדם היוצא למלחמה, מצווה עליו לשכוח את משפחתו. את הוריו, אחיו, אשתו וילדיו.
יש כמה סוגי מלחמות. יש מלחמה של רובים וחרבות. אך יש עוד מלחמה, מלחמת ה'.
במלחמת חרבות, "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". אך לעומת זאת במלחמה לעבוד את ה', במלחמה מול היצר, שם "בתחבולות תעשה לך מלחמה". לא סתם אומר שלמה ומדגיש לך. לכאורה, לא היה צריך לכתוב זאת, אלא "בתחבולות תעשה מלחמה". בא שלמה ואמר, יש מלחמות שאתה צריך ללחום, וזו מלחמת היצר, לעבוד את ה' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.
אף במלחמה זו, כך נראה, שייכת ההלכה המובאת ברמב"ם.
כשאדם רוצה להילחם ביצרו, אין קרובי משפחה, כשהוא רוצה לעבוד את ה', אין שום דבר אחר, אלא ה' והוא. זהו. (ודאי שאין הכוונה שאל לא לכבד את הוריו או לשמח את אשתו ולחנך את ילדיו, חלילה, אך זה צריך לבא כחלק מעבודת ה'. ואף אם אשתו מכריחה אותו לא להתפלל במניין, "בתחבולות תעשה לך מלחמה", כי לא היא מדברת מפיה, אלא השטן, ומה שעל האדם לעשות זה להפוך את בקשתה זו לעבודת ה'. ואכמ"ל.).
וזהו בדיוק מה שבאה התורה להדגיש לנו אצל משה. כשאדם בא לעבוד את ה', ויותר מזה, כשהוא בא להושיע את כל עם-ישראל, אין קרובי משפחה. הם אינם, אין להם שם, כולם בטלים הם אצל משה.
וזהו לא רק לימוד למשה, הלוחם והמנהיג, שצריך "לשכוח" קרובי משפחתו. זהו לימוד גם, ואולי, בעיקר, אל קרובי משפחתו. התורה אומרת להם, שעל אף הקושי בזה שבנם אינו בבית, על אף שהבעל כל היום נותן שיעורי תורה, על אף שאבא לא נמצא כדי לעזור להכין שיעורי בית ולדבר עם בנו, על אף כל זאת ואף יותר, זהו תפקידכם. הוא לא עושה זאת בשביל עצמו, זה בשביל עם-ישראל, זה בשביל הכלל, ומעל לכל, זה בשביל ה'.
ואין כמו ציפורה, אשת משה, כדי להוכיח לנו זאת. ומרים, אותה "אחות", היא זו שלא הבינה את המסר, ואכן היא נענשה. היא נענשה לא רק בגלל הלשון הרע שיצא מפיה, עפ"י הסבר זה נראה, שהיא נענשה גם בעקבות מחשבתה והסתכלותה המצומצמת, על כך שמשה פרש מציפורה, אך היא השכילה להבין שמשה עשה זאת גם בשבילה ובשביל אחרים, ולא בגלל רשעותו, חלילה.
תגובות
זה היה אתר חילוני לכל דבר.
ויש לי עוד משהו על הפרשה, שמות.
שאלה: כמה שנים חייה שרה אמנו?
תשובה: מאה עשרים ושבע שנים, ובפרשת חיי- שרה, מאריכים, ורש"י אומר שכל שנותיה, וכ'ו
ואילו אצל ציםורה, שחייה הרבה יותר{ לא זוכר, מאתיים ומשהו.} לא כתוב כלום ?
למישהו יש תשובה?
המדרש שלך על פרשת השבוע טוב אבל הדוגמא איננה במקומה.
משה רבינו פרש מציפורה מתוך קל וחומר. מה אם בני ישראל נדרשו לפרוש מנשותיהם שלשה ימים לפני מעמד הר סיני, קל וחומר שעליו לפרוש מציפורה תמיד. ובכך כיוון לדעת השם. מרים ננזפה כי זלזלה בדבריה בכבוד משה, ובטח לא בגלל מחשבתה שעליו לקיים יחסי אישות עם אשתו כמו שמצווים כלם.
באשר לפרשת השבוע, רק שמו של משה מוזכר בתחלתה משני טעמים. האחד ללמדנו שהמעלה הנבואית אליה הגיע היתה אך ורק בזכות עצמו. השני לתת טעם של זרות לילדותו. הרי גם השם משה הוא שם מצרי. ושמו האמיתי היה כידוע: טוב. שים-לב שלאחר שמשה רבינו לא הסכים לקבל את שליחותו לבדו, מופיע שמו של אהרן.
שבת שלום
אני לא חושב שבגלל זה הדרשה איננה במקומה. כל מה שטענתי שבנוסף להסברים הידועים אפשר שגם הסבר זה עבר מתחת לפני השטח.
כפי שכתבתי: "עפ"י הסבר זה נראה, שהיא נענשה גם...". זה בנוסף, לא שולל.
ותודה על התגובות
היה דיון כבר גדול אי שם על החוסר צורך ביצירה תורנית מובהקת כאשר שאר הקטוגריות ספוגות אין סוף תורה.
{ואם יש לך הרגשה שחסר כאן תורה הבעי'ה היא לא בחוסר דברי תורה אלא ביחס בין אנשים ובתוכן שאר היצירות}
לא הבנתי מה רצית למסור לי?
בתגובה שלי הודתי לו
לא דברי תורה יצילו אתר מלהיות חילוני.
[וזה לפני עוד בעיות שהיו לי בהצהרה שם.]
ומה כן מדאיג אותי, זה החוסר תגובות.
אולי אני יכתוב דברי תורה, בתנאי שיגיבו לכל הפחות.
ויעקב, היבנת אותך כך: זה אתר ליצירות כגון: סיפורים, תמונות, ציורים.
אבל דברי תורה זה לא יתירה.
אם לא הבנתי נכון תקן אותי.
הנרי.
מה שמתחייב מעבר להנפת דגלים הילדתותית שיש בפורומים {אל תבקשו ממני לפרט לגבי מה מדובר} זה שכל היצירות יהיו ספוגות תורה ולא הדברי תורה הם אלו שיבדילו בין אתר תורני לזה שלא.