נש[י]מה

מאת
benadamguy
פורסם בתאריך כ"ב בטבת תשס"ח, 31.12.2007

במבט צר עין,
הוא נכנס- וחתך הנשמה.
ואני בתמימות חשבתי-
עת לחתוך,
ועת לאַחוֹת.

נתאחו..
נתקשרו..
נתחברו..
נתהדקו..
חנקו!

"אוויר!" צרחתי בגרון הניחר.
[בעצם רק ניסיתי]
ואין קול ואין עונה,
כי נלקחה נשימתי.

נְשִימָה-
נְשַמָה-
הוויה.

וכה כספתי קירבת-
כוכבי קימה.

ושנים ששפשפתי שיבושים-
שנחשלו.

אך-
עודיני עצורה,
בעת עיוות.

תגובות

כ"ב בטבת תשס"ח, 21:33
יפה י בדולח י
כ"ב בטבת תשס"ח, 22:22
קשה, משהו שלא הבנתי. י JUNEN י
בכל זאת, מזכיר לי את הסורהוסנים.
לוקחים את הנשמה.
סתם לא קשור.
יפה.
הנרי
כ"ג בטבת תשס"ח, 12:33
מושפע מהארי פוטר (: י בדולח י
כ"ג בטבת תשס"ח, 13:01
דווקא ממש לא קשור לזה.. י benadamguy י
כ"ג בטבת תשס"ח, 13:02
התכוננתי לתגובה של הנרי י בדולח י
כ"ג בטבת תשס"ח, 09:59
בהנחה מאוד מטופשת שהבנתי, י יעקב רובין י

בס"ד
התהליך הזה הולך לחזור על עצמו אין סוף,
עד שנחדור לאמת שלנו.
[אולי קודם צריך ללמוד שמחיקה בלתי אפשרית?]

בברכת כוכבי שחר--

כ"ג בטבת תשס"ח, 12:21
אני מקווה שהתהליך לא יחזור על עצמו.. י benadamguy י
בעזהשי"ת!

אבל מאוד הגיוני שכן..
הלוואי שכבר נמצא את האמת שלנו!
כ"ג בטבת תשס"ח, 12:23
שיר מדהים אמרתי קצת קשה לישום האמת י בדולח י
כ"ג בטבת תשס"ח, 13:00
כל מה שהקב"ה רוצה- י benadamguy י
בעזהשי"ת!

זה שננסה, והוא כבר יעשה את השאר..
"פתחו לי פתח של מחט, ואני אפתח לכם פתח של אולם.."
כ"ג בטבת תשס"ח, 13:02
תעזבי מיכל שרה אני מדברת שטויות י בדולח י
כ"ג בטבת תשס"ח, 19:32
את לא מדברת שטויות. י benadamguy י
בעזהשי"ת!
זה אכן קשה מאוד ליישום..
הלוואי שנצליח!
כ"ד בטבת תשס"ח, 00:52
עניינים- י benadamguy י

בעזהשי"ת!

דבר ראשון-ארמז מקראי "עת לחתוך ועת לאחות"-מבוסס על "עת.. ועת.." של שלמה המלך במשלי.

תיאורים שמקרבים, מחוברים-נשמע משהו טוב-עד שזה חונק, ולא נשאר לך אוויר, אפילו לא מספיק לצרוח שאתה צריך אוויר.

כמו שהנשימה על סף עילפון, כך גם הנשמה.-ההויה בעצם..

ופה באים המצלולים-

קודם כל מצלול כ,ק - וכה כספתי קירבת כוכבי קימה. [-כה נכספתי לקרבה של כוכבים (=אור) של קימה (=שגורמים לך לשוב לאיתנך ולקום)

מצלול ש' - ושנים ששפשפתי שיבושים שנחשלו. [ושנים (=כ"כ הרבה זמן, שניסיתי לשפשפף, להוריד את כל השיבושים שיש לי, שגורמים לי ליפול. וכל הנסיונות להוריד ולשפשפף ולשייף-נחשלו.]

מצלול ע' - עודיני עצורה בעת עיוות. [אני רציתי להוריד את כל השיבושים מעלי, לקום מכוכבי אור, ולהגיע סוף סוף לחות את כל הפצעים ב"עת לאחות" (שבא אחרי ה"עת לחתוך"), אבל אני תקועה ועצורה מלהתקדם הלאה. באיזה עת? עת של עיוות. הכל מעוות עדיין, ואי אפשר ליישר כלום]. - סיום עגול, ומתחבר להתחלה של "עת.." 

 

כ"ד בטבת תשס"ח, 06:56
תודה רבה! י יעקב רובין י
כ"ד בטבת תשס"ח, 07:45
יותר ברור עכשיו. אה?..;-) י benadamguy י    הודעה אחרונה