*נכתב לאחר עמונה..
חִיּוּךְ מְאֻלָּץ,
צְחוֹק מְכֻוָּץ,
עֵינַיִם צוֹחֲקוֹת,
אַךְ בִּפְנִים הֵן בּוֹכוֹת.
קְדֻשָּׁה נֶעֶלְמָה,
טֻמְאָה בִּמְקוֹמָהּ,
הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּרְמְסָה,
נִשְׁאֲרָה בּוֹדְדָה.
עֵינַיִם קָרוֹת,
בְּשִׂנְאָה מְשׁוֹטְטוֹת,
יָדַיִם מַכּוֹת,
שׁוֹחֲטוֹת וְטוֹבְחוֹת.
צַעֲקַת אֵימָה,
קוֹפֵאת עַל מְקוֹמָהּ.
חַסְרַת כֹּחוֹת וּכְאוּבָה,
הִיא נִטֶּשֶׁת בִּמְקוֹמָהּ.
תגובות
אני חולקת (אם יורשה לי..) על הבית של קדושה נעלמה..
הקדושה לא נעלמה שם, וגם לא השכינה..
הרשע היה שם בנוסף.. מישהו היה שם לפניהם..
וגם תוך כדי..
אבל ממש יפה! יישר כח!!
בחסדי אבא'לה שלי!!
קשה לחשוב שכל זה הי'ה לפני שנה..
פתאום באמת נזכרתי בשיר הזה..
הי'יתי בדיוק בנטיעות בעמונה.. הי'יתי לי'יד הריסות הבית שהי'יתי על גגו [גג 6].. והתפללתי שם מנחה..=[[
יצאתי מעמונה באמבולנס..
לא רוצה כ"כ לזכור מה הי'ה שם..='[