פַּעַם בַּחַיִּים

הַגְמִיאִינִי נָא אֶת אֲשֶׁר הֶחְסַרְתִּנִי,

אֶת אֲשֶׁר הֶצְמַאתִּנִי,

אִימִי.

הַשְׂבִּיעִינִי נָא

אֶת אֲשֶׁר הֶרְעַבְתִּנִי,

אוּלַי אִמְרִי לִי "יָלְדַתִי"?

לֹא אַסְפִּיק לְמַלְמֵל, וְלִדְרוֹשׁ עֶזְבוֹנִי,

כְּשֶׁצְּעָקָה נִצַּחַת תְּפַלָּחַ

אָז אוֹתִי.

כְּמוֹ בְּעוֹד לֵדָה מֻכְרַחַת

שֶׁלִּי מִתּוֹכֵךְ

(אוֹ שֶׁלָּךְ מִתּוֹכִי)

וּבְדַם לִדְתִּי, שׁוּב

אַמוּת לָךְ,

אִימִי.

(וְאוּלַי אַת מַתֵת לִי?)