*כתבתי את זה אחרי שחברה ממש טובה שלי נפטרה..
עוֹמֶדֶת שָׁם,
בֵּין הַגֶּשֶׁר לַנָּהָר.
עִם הֲמוֹן מַחְשָׁבוֹת,
כְּבָר נִהְיֶה מְאֻחָר.
חוֹשֶׁבֶת עָלַיִךְ,
וְעַל צְחוֹקֵךְ הַמִּתְגַּלְגֵּל.
הַכְּאֵב אוֹתִי,
מִבִּפְנִים אוֹכֵל.
פִּזְמוֹן:
כִּי אַתְּ לֹא כָּאן לְצִדִּי,
לְיָדִי בַּחֶדֶר.
בְּלִי הַחִיּוּךְ שֶׁאוֹמֵר,
"הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֶדֶר".
כִּי אַתְּ לֹא כָּאן לְצִדִּי,
אוֹתִי מְעוֹדֶדֶת.
אַתְּ שָׁם לְמַעְלָה,
רְחוֹקָה אַךְ רוֹקֶדֶת.
זוֹרֶקֶת אֶבֶן לַנָּהָר,
הִיא מִתְגַּלְגֶּלֶת בַּמּוֹרָד.
אֲנִי מְנַסָּה לֹא לִפֹּל,
וּלְהַחֲזִיק לָךְ בַּיָּד.
אַךְ זֶה כָּל כָּךְ קָשֶׁה,
כְּשֶׁאַתְּ רְחוֹקָה מִכָּאן.
אוּלַי קְחִי אֶת שְׁתֵּי יָדַיִךְ,
וְתוֹשִׁיטִי אוֹתָן.
פִּזְמוֹן:
כִּי אַתְּ לֹא כָּאן לְצִדִּי..
אַךְ חָלַמְתִּי חָלוֹם,
אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה.
שֶׁבּוֹ אָמַרְתְּ לִי,
אֲנִי עֲדַיִן חָיָה.
לֹא לְמַטָּה,
בֵּין זְרוֹעוֹתַיִךְ לְבֵינֵךְ,
אַךְ פֹּה אִתָּךְ,
בְּתוֹךְ לִבֵּךְ.
פִּזְמוֹן:
כִּי אַתְּ כָּאן אִתִּי,
מַחֲזִיקָה בִּי חָזָק,
שׁוֹמֶרֶת עִם אַבָּא,
עַל אוֹצָרֵנוּ הַמְמֹרָק.
כִּי אַתְּ כָּאן אִתִּי,
כָּאן בְּלִבִּי.
לוֹחֶשֶׁת לִי:
"לֹא אַל תִּבְכִּי"..
תגובות
זה גורם לי לסערת רגשות...
עשר טרשים.
אגב, השיר פשוט הלחין את עצמו. מצאתי את עצמי שר אותו בשקט...
מרגש, ומקסים,
הומלץ.
אני לא יכולה להעביר מה שאני מרגישה לקלדת.
אז תחשבי שהצלחת לגרום לי להוציא דמעה
בחסדי אבא'לה שלי יתברך שמו..
לכל מי שהגב לי..
תודה ממש.. זה ממש מרגש אותי לראות את התגובות שלכם..
ובמיוחד בשיר הזה.. אני מרגישה שעצם זה שהפצתי את השיר- זה כאילו העלה את זכרתי של חברתי ע"ה.. =[
אז תודה..