סוף סוף בחרתי שם לסיפור כמו שאתם רואים.
אז קבלו את פרק ה' חלק ב' עם השם החדש... 
פרק ה'
שרית חזרה לביתה עם הקלה בלב וחיוך קל על הפנים.
"שלום לכל מי שנמצא ולא נמצא בבית, חזרתי" קראה שרית כשפתחה את הדלת.
"מי שבא ברוך הבא ומי שלא ב"ה" קרא יובל אחיה של שרית. "אה, זאת את, כדי לך לא להיות עכשיו בבית!" הוסיף כשראה את שרית.
"למה?" היא שאלה.
"כי שיר מסוגלת להרוג עכשיו פיל" הוא הסביר.
" מה מרתיח אותה ,עכשיו?" היא הייתה רגילה לקריזות של אחותה...
-"קומוקום!" הוא ענה בחיוך
"נו, באמת יובל אל תעצבן אותי עכשיו. אם אתה ממשיך ככה, לא תראה מחר את אור השמש " התעצבנה עליו שרית.
"הו, עוד סיבה לאחותי היקרה להזיל דמעות ולברוח לשום מקום." אמר לפתע יובל.
"מה את חושבת לעצמך? שרק את חיה בבית הזה? כל הזמן אמא אומרת להיות בשקט לא להרגיז את שרית היא הייתה בפיגוע! שרית המסכנה! אסו ר לעצבן את לא מבינה שהחיים ממשיכים? כדי לך לחזור לעצמך ומהר כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילך!!! כל הזמן אני מנסה לקחת בקלות את הערות העוקצניות שלך ואת הקריזות שלך ושל שיר . נמאס לי כבר! איפה אחותי שפעם הייתי צוחק איתה ועושה יחד איתה שטיות?" שאל יובל בכעס וכאב.
שרית הייתה המוממה ,מההתפרצות, בדחף הראשון שלה היא רצתה לברוח לים אבל היא עצרה את עצמה.' די, מספיק הייתי היום בחוץ!' היא חשבה.היא החליטה ללכת לחדרה.
היא הלכה ,עקפה את יובל ונכנסה לחדרה. היא צנחה לתוך הפוף השעינה את הראשה עליו עצמה עיניים ונרדמה...
היא חלמה שהיא נמצאת בתוך אולם גדול, ענק, בקצה האולם נמצא כיסא גדול ומשהו ישב עליו, היא רצתה להגיע אליו! היא ידעה, יש לו תשובה למשהו שהיא מחפשת כבר המון זמן.
היא ניסתה להגיע אליו אבל בדרך נפלו כל מיני בלטות ,היא הרגישה שהיא שוקעת לתוך הריצפה ,לא! אסור לה לשקוע!! היא מיהרה לקפוץ לבלטה הבאה ,היא דילגה במהירות בין בלטה לבלטה,אסור לה לשהות שניה אחת מיותרת על בלטה כי אחרת היא תשקע... היא הייתה קרובה מאד לאדם הזה ו....
"שרית,קומי, תעברי למיטה"
"מה? מה איפה אני?" היא התעוררה 'אני לא באו-' המחשבה הראשונה שקפצה לראשה
"שרית זאת אמא, קומי תעברי למיטה,מותק!" האיצה בה אביבה.
שרית קמה בכבדות הלכה לכיוון מיטתה וצנחה לתוכה, נרדמת.
אביבה כיסתה אותה בשמיכה מביטה בה בעצב.
"אנא ממך אלוקים, הילדה הזאת עברה מספיק תן לה שמחת חיים ,אושר ושקט נפשי" ביקשה בשקט מהקב"ה. היא נאנחה ויצאה מהחדר.
בבוקר ששרית קמה היא ניסתה להיזכר במה היא חלמה אך לא הצליחה להיזכר...
תגובות