מה אני?

דתי לאומי או חילוני, חרדי לאומי או רק חרדי,
זה לא משנה- העיקר יהודי.

ואם אפשר- לא חילוני,
סתם כי הוא לא מתחבר ל"אני".
וחרדי- גם לא, כי צריך גם מדינה,
ומה זה בכלל לא לשרת בצבא?
החרדי לאומי- מה פתאום, קודם שיבחר בדרכו,
והדתי לאומי- משתדל, אבל לרוב הוא מחפף, קצת פה וקצת פה.

ימני פנאט, או שמאל קיצוני,
ברסלבר או ממלכתי- מה אני?

פנאט או קיצוני- אף פעם לא רצוי,
כי צריך דרך ביניים ולא קו נטוי.
ממלכתי- חלילה, הממשלה הזאת לא שלי,
ברסלבר הוא קצת מסובך בשבילי,
עם כל השמחה, השילוב בין גשמי לרוחני.
אז באמת, מה אני?

קיבוצניק או כפרי, מושבניק או עירוני-
לא משנה, העיקר ישראלי.

אבל קיבוצניק- אנשים, טיפה פרטיות,
וכפרי אצלי נחשב רק כסוג של ריהוט.
מושבניק- עם רפת? לא בא בחשבון,
עירוני צריך לסבול רעש, לכלוך, המולה ושאון.
אז עם כל הכבוד לישראלי,
אפוא אמקם את הבית שלי?

ואולי כשאהיה דתי לאומי- חילוני וגם חרדי לאומי- חרדי,
אצליח ליצור זרם עוצמתי?
ואולי אם אהיה קצת פנאט קצת שמאלני, טיפה ברסלבר, וגם ממלכתי,
אצור לעצמי "אני" אמיתי?
אולי אם אגור בקיבוץ עירוני, ושתהיה לי רפת וריהוט כפרי,
אוכל לבנות בית ממש ישראלי?

ואולי אנשים, תהיו קצת נחמדים,
ותפסיקו לסווג אנשים לקבוצות-
על פי רמה דתית, דעות פוליטיות או מקום מגורים?