בוכים שמים
בנטפי טללים
וטיפות גשמים,
והאדמה- שמחה.
נשבר לב עננים
בקולות רעמים
וזיקוקי ברקים,
והאדמה- שמחה.
פותחים עלים
זרי כותרתם ברינה
גשם- רננה,
אהה... רוויה!
ואדם- עיניו לבוראו
בפיו תפילתו
בכל רמ"ח ושס"ה- תודתו
מעמקי ליבו.
גדול יום גשמים
כהקבלת פני רבו.
תגובות
ואגב, אני ממש, אבל ממש, שונאת גשם!!