שקטה, בודדה היא היתה,
כשנישאו צלילי קולה.
רגע ריחפו, ואז נדומו.
ודממה השתררה.
רק חריקת
העט על הנייר
עוד נשמעת,
מהדהדת
לנצח.
תגובות