אֲנִי רוֹאָה
אֶת הַיָרֵחַ שְמִסְתָתֵּר
בְּאוֹר הַיוֹם, וְהוּא עֲגֹל (כְּמוֹ גַלְגָל,)
כְּמוֹ הַבֵּיְיגָלֶה בְּאַרְבַּעָה שְׁקָלִים
שְׁהַאִישׁ בְּכּוֹבַע הַגֶרֶב
רַצָה לִקְנוֹת שִׁלְשׁוֹם,
בַּחָנוּת הַיְקַרָה.
"בִּשְׁבִיל הַבָּת שֶׁלִי אֲנִי קוֹנֶה, רַק בִּשְׁבִילָהּ"
אַמָר לַגְבֶרֶת. הַשֶׁם שֶל הַיַלְדָה תְהִילָה.
(הַיָה לָהּ מְעִיל כַּחֹל וְחוּלְצָה
וְרוּדָה וְשֵׂיעַר
קַצָר
מְאֹד).
רַק אֲנִי הִבְחַנְתִי בּוֹ, לֹא מְגוּלַח,
מִסְתָתֵּר מְאֲחוֹרֵי הַאִישׁ בַּמְעִיל הַיָפֶה.
בּוֹ וּבְתְהִילָה שֶׁלוֹ, בַּפִּינָה.
הוּא הוֹצִיא שִׁבְעָה מַטְבֵּעוֹת עֲגוּלִים (וְאֶחַד
אוּלַי יוֹסִיף מַחָר).
הִבַּטְתִי בַּהֵם כְּשֶׁתְהִילָה נַגְסָה חַתִיכָה גְדוֹלָה,
וְשְׁנֵיהֵם הִסְתָלְּקוּ. הִבַּטְתִי וְלֹא רָאִיתִי כְּלוּם.
הַאִישׁ בַּמְעִיל הַשָחֹר הַיָפֶה
הִבִּיט בִּי וְרָאַה דְמָעוֹת וְצָחַק בַּלֵב.
וְאֲנִי בַּכִיתִי בַּלֵב
וּבַעֵינַיִים
דְמָעוֹת עֲגוּלוֹת
וְכֵאֶב
קַצָר
מְאֹד.
תגובות
יכולת גם לכתוב את השיר כספור קצר.
זה בטח קשור לוורד.
דרך-אגב, הסיפור אמיתי לגמרי- כל מילה!
שאני מבינה שירה. ואפילו מתרגשת ממנה. וזו מחמאה אדירה.
וּבַעֵינַיִים
וְכֵאֶב
קַצָר
רק לא הצלחתי להבין את משמעות סידור השורות.
שב"ש