[שנזכה לקדש את שמך בעולם, כשם שמקדישים אותו בשמי מרום]
קוֹל דּוֹדִי, הִנֵּה-זֶה בָּא; מְדַלֵּג, עַל-הֶהָרִים--מְקַפֵּץ, עַל-הַגְּבָעוֹת (שיר השירים ב')
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה--עֵינַיִךְ יוֹנִים, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ (שיר השירים ג')
דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם...
יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם...
הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי.
(שיר השירים ו')
שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה-בָּךְ
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים
(שיר השירים, ז')
יָצָאנוּ לַשָּׂדֶה,
וְהִלַכְנוּ בִּשְׁתִיקָה.
רָעִיתִי [רָאִיתִי] בִּשְׂדוֹת [זָרִים?]
שׁחָכַתִי.
קִּפַּצְנוּ, נָסְנוֹ.
נִיסִינו, הִתָנַסִינוֹ.
כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם
קִנֵּאת בִי.
[וַאֲנִי חִיכִּיתִי שֶׁיָּדַיִךְ יִטְּפוּ מוֹר. וְהְן לֹא]
וּבְמַבָּטֵךְ
יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה,
[הֶחָרֵבָה וְהַשּׁוֹמֶמֶת, לְמַעֵט דַּרְכֵי יָ-ה]
וכִירוּשָׁלָיִם
[אַף שֶׁאֵינָהּ בְּנוּיָה]
מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ;
[שֶׁלֹּא נִרְאַתָה]
הָדָרִי [-צָעַרִי].
שְתִיקָתִי.
רַעְיָתִי,
לֹא נִבְנֵתָה ירוּשָׁלָיִם.
נְזַכֶּה לִבְנוֹתָה מְחֹרְבְֹתַיָה?
-------------------------------
חלק מהניקוד שגוי. אני יודע. אשמח לקבל תיקונים שונים.
תגובות
וְהִלַכְנוּ בִּשְׁתִיקָה.
רָעִיתִי [רָאִיתִי]...
המשמעות העיקרית באמת היא רעיית צאן,
אבל לפי ההקשר אנו יכולים להבין אולי דו משמעות אחת? אני חושב שיהיה נחמד לשים דווקא את הפחות עיקרית כיוון שבכל מקרה לעיקרית כבר ציפינו.
שׁ-כ-ח-תִי.
קִּפַּצְנוּ, נָסְנוֹ.
נִיסִינו, הִתָנַסִינוֹ.
כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם
קִנֵּאת בִי.
[וַאֲנִי חִיכִּיתִי שֶׁיָּדַיִךְ יִטְּפוּ מוֹר. וְהְן לֹא]
וּבְמַבָּטֵךְ
יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה,
[הֶחָרֵבָה וְהַשּׁוֹמֶמֶת, לְמַעֵט דַּרְכֵי יָ-ה]
וכִירוּשָׁלָיִם
[אַף{,? במה חיזקת את הניגוד בפסיק הזה?} שֶׁאֵינָהּ בְּנוּיָה]
מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ;
[שֶׁלֹּא נִרְאַתָה]
הָדָרִי [-צָעַרִי].
שְתִיקָתִי.
רַעְיָתִי,
לֹא נִבְנֵתָה ירוּשָׁלָיִם.
נְזַכֶּה לִבְנוֹתָה מְחֹרְבְֹתַיָה?
-------------------------------
חלק מהניקוד שגוי. אני יודע. אשמח לקבל תיקונים שונים.
~~~
גם איני מבין את הקשר לכותרת.
רעיתי- רעיה בשדות זרים. בהתחלה אפילו היתה שורה זרינו - זרים, שלנו, וגם המילה זרינו במשמעותה המקורית.
ה"אף" תוקן. הוא לא הי'ה שם במקור.
הקשר לכותרת ברור למי שצריך להבין מה אני יודע ממנו עכשיו, או בכלל:)
לילה טוב!
מעין חתום.
חותם עצמו והולך לישון...
אנחנו עובדים את הקב"ה בכל עת וכל זמן, ובכל מעשה.
ברור, שאנחנו מביאים את המעשה לידי הדרגה הכי קדושה שלו, דרך הנשיואין.
אם זה לצורך - אין בזה איסור ואולי אף, עני'ין.
האהבה הטהורה, שאינה גופנית חיצונית אלא פנימית, היא עצמה קידוש ד' גדול - שאפשר לשלוט ביצרנו (אף אם קשה), ותורת ד' "מתערבת" לנו בכל תחומי החי'ים, הפרטי'ים והלאומים.
ככל שירבו שירים כאלה, ואהבות פשטות ומדהימות, שאינן חיצוניות גופניות אלא פנימיות (כמו שמתואר בשיר זה, מעיון קליל...), יראה ג"כ קידוש ד' בעולם.
ההשוואה למחבלים לא מצחיקה. אנחנו לא הורסים בשם קב"ה, אלא בונים בשמו.
זה קידוש החול, ולא חס-וחלילה חילול הקודש.
אם כי, ברור שממבט חיצוני בטרם ההתעמקות בקדושה של שיר השירים שניסה היוצר להביא כאן- זה בהחלט פסול.
וליע"ר- אני אחזור בלנ"ד ליצירה הזו, להגיב עלי'ה ועל ההצעות שלך.
[למה העתקת את השורה "חלק מהניקוד שגוי וכו'"?? לא ברור בעיני]
שבוע טוב!
צחקן.
מה זה - "האהבה הטהורה, שאינה גופנית חיצונית אלא פנימית"... וכי כל הדביקות הרוחנית לא אמורה להוביל לבשר אחד?
בראשית פרק ב' - כד עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
אני משערת שלא הבנתי את המדובר כאן, ואשמח להחכים.
מעין חתום - שיר רך ונוגע. מאד.:)
לי הפריעו הסוגריים, הן ויזואלית והן תכנית. אני מוצאת עצמי מסכימה עם המלצותיו של 'אוהב אמת'.
יומבשר טוב
תמרי
יש לשיר פוטנציאל. הערות:
א. אין צורך בציטוטים.
ב. השורות בסוגרים מעכבות את ניגון השיר. אם אתה חפץ בשורה, תכתוב אותה. אם אינך משוכנע בצורכה, אל תכתוב אותה בסוגריים, אלא תמעט אותה והיא תתקיים כשתיקה.
ג. תפתח מילון ותלמד לנקד.
בהצלחה!
יש לך כישרון, תמשיך בעוד קצת עבודה עליו, עד שיקרין...
אך גם ככה אני אוהב את שירך.