8:30
אריאל סגר את הגמרא ונשק לה. הוא קם מהכסא והלך לכיוון הדלת,מתרגש מהמסיבת הפורים בבית. היום בלילה יחול ראש חודש אדר ב', ועוד שבועיים כמובן, פורים. משפחתו תכננה לעשות מסיבה קטנה בראש חודש.
כשעמד בפתח נזכר שהמגיד-שיעור אמר שהמאירי בספרו "בית הבחירה" חולק על מה שאמרו בריטב"א , הוא חזר על עקבותיו, הוא היה נחוש בדעתו לעיין בספר של המאירי בעצמו...
8:40
אריאל יצא מ"הישיבה לצעירים" לכיוון "מרכז הרב" היכן שהספרייה ממוקמת, הוא שמע רחש קל מבין העצים, אך לא ייחס לדבר חשיבות, מה שעניין אותו, מה חולק המאירי על הריטב"א.
8:42
אריאל עבר בין שורות המדפים, הוא זיהה כמה חברים מהישיבה, הוא נכנס לשורה של הראשונים, השורה השישית, יהונתן יצחק אלדר עבר לידו "היי" קראו אחד אל השני, יהונתן למד בשיעור מעליו הוא היה אחד משקדני הישיבה, יהונדב נותר לבדו בשורה השישית כשנגש להוציא את המאירי...
8:45
אריאל נבהל לפתע, הוא שמע פיצוצים, "פורים, הילדים לא מבינים שזה לא העיקר." לפתע נשמעו קצב של יריות, אריאל כבר קלט שהפעם זה לא טייגרים או חזיזים, אלא פיגוע ירי!
אריאל התקפל על הרצפה וחפן את ראשו בין ידיו, הוא סך הכול בין ארבע עשרה, דמעות סוררות נשרו מעיניו, צרחות עזות נשמעו מכל עבר, נערים זועקים לעזרה, יהונדב שמע שהמחבל אם הרובה שכנראה תת-מקלע, מתקרב לעברו, הוא ידע שהמחבל ידע שמהספרייה אין יציאה מהמדפים, אכן הוא צדק לדאבון הרב, אריאל עצם את עיניו והתרכז, הוא התרכז בשתי דברים, הראשון הלחימה שקצת למד, והשני לחימה חזקה כפלים, תפילה. הוא נשא תפילה למרום וביקש מאביו שבשמים:
" אלוקי, אנא תוציא אותי מהמקום הזה בשלום.
אבא שבשמים, תעזור לי, בבקשה.
אני נודר אם אני ייצא מפה אני ילמד כמו שצריך.
בבקשה אבא שבשמים תעזור לי..." דמעות זלגו ללא הרף מעיניו של אריאל.
הוא קלט מזווית עינו את המחבל מתקרב, הוא ארב לו ונשם עמוק...
המחבל כיוון את הקנה לעברו, אריאל אם כוחות שלא ידע מאיפה קיבל, עיקם את הרובה כלפי מעלה, כך שהערבי לא יוכל לירות בו, יהונדב הרים אגרוף למחבל בפרצוף, המחבל שהיה חזק בהרבה מיהונדב הדף עם המחסנית של הרובה בכוח, הרובה פגע בראשו של אריאל, באפו.
למוחו של אריאל נכנס רק משהו אחד: 'לרוץ' הוא פתח בריצה שהוא לא ידע מאיפה השיג, הכול היה מטושטש מסביבו, הוא שמע יריות עפות מעל ראשו וניתזות בתקרה, המחבל לא התכוון לרדוף אחר הנער, אריאל היה בטוח שהמחבל מסומם, בכוחות שהעיף אותו. אריאל בערפול חושים יצא מהבניין ונפל ישר לתוך חיקו של החובש, שפינה אותו מהמקום בדחיפות, יהונדב איבד את ההכרה...
סוף
אפילו שעדין עשרות פצועים מאושפזים בבית חולים, זה הסוף של הנס שקרא ליהונדב.
הסיפור אכן מבוסס, זה באמת קרא שבחור בן ארבע עשרה תקף את המחבל וכמו שקראתם הצליח להגיע לידיו של ה"חובש הר-נוף" שפינו שנים מהפצועים.
ככה לפחות שמעתי מפי החובש שטיפל ב"אריאל"
לבחור קוראים- אלחנן יוסף, והוא בן-דוד של אחד היוצרים.
תגובות
צריך ללמוד ממנו לא להכנע לגורל להלחם כשזה אפשרי
ה' ירחם על נשמותיהם של הנערים שהופתעו תהא מנוחתם בגן עדן
דיברתי אם החובש שהציל אותו, והוא חידש לי כמה דברים.
הנרי
הנרי
הבנת?