יום חמישי ער"ח אדר ב'.
אליך יומני היקר, אני יכול לגלות הכל, אני לא חושש שתגלה לעוד מישהו.
נכון שאני כבר בן 15 ולא קטן, אבל אני לא מצליח להתגמל ממך, היום המשטרה הודיעה על כוננות מספר אחד בירושלים, אבל לקרית-משה הם לא יגיעו אז אני לא חושש.אניאוהב ללמוד, אני אומר לך את זה רק עכשיו אחרי שלמדתי כבר הרבה זמן בישיבה, אני פשוט אוהב לשבת מול גמרא ולנסות להבין את הוויותיהם של אביי ורבא.
אני אוהב את המשפחה שלי יותר מכולם, אבל כמובן שאת ה' אני לא רק מחבב ולא רק אוהד, אני מרגיש שכול גופי מחובר אליו. פעם כשהייתי קטןשאלו אותי את מי אני הכי אוהב, תמיד עניתי שאת אבא ואת אמא, פעם הגיבו 'יותר מה'?' אני הסמקתי מבושה, יומן אני יסביר לך, פעם לא הכרתי כל כך מקרוב מי זה ה', היום אני מרגיש שייכות לאבי שבשמים.
יומן אני מרגיש קצת בוגר פתאום, חשק שאף פעם לא היה בתוכי גואה בי כגל עצום, התורה אני מרגיש שהיא כמו חמצן. אני חושב שאני ייאלץ להפרד ממך יומן, כי אתה מבין, אני בן חמש- עשרה, אחרי הכול.
טוב אני הולך לסיפרייה, להתראות.
נריה.
וכן מי שלא יודע ככה הסיפור נגמר
תגובות
מישהו יכול לומר לי איך משנים נושא ( לא, לא דרך הדרך הפשוטה)
הנרי
[ואין קטוגריה כזו מה שהשאיר הכי קרוב למה שהיצירה נמצאת בו עכשיו.]
הנרי