מונולוג
השמש עמדה במרכז השמים, והקרינה חום על הרי קבול האפגניסטנים.
הקסדות הירוקות, הגינו על החיילים מפני עוצמתה של השמש.
"עמדו דום" הפקודה נשמעה וכבר עשרים וחמישה זוגות רגלים נצמדו כאחת.
"הצמד נשק" צעק המפקד אחמוד אבו-עלי, החיילים הצמידו את הקלצ'ניקובים שלהם לגופם, ותמכו בו, בידיהם.
"דרוך נשק" צעק בקול ניחר, הרעש של הדירוך התהדהד בהרים הגדולים.
"אללה אכבר" צעק המפקד והניף את רובהו אל-על, חייליו המטורפים עשו כמהו תוך שהם צועקים "אללה אכבר."
"עמוד נוח" צעק אחמוד אבו-עלי, המפקד. החיילים פתחו את רגליהם כאחת, הרעש של המגפיים נפתחות, התהדהדו בין ההרים.
" ימין,שמאל, ימין." צעק, החיילים החלו לרקוע ברגליהם בקצב אחיד.
"קדימה צעד!" החיילים החלו לפסוע בקצב אחיד לכיוון הבקעה בחמשה שורות...
את הכול ראה ג'ק, מהכוונת הטלסקופית של הרובה צלפים שלו.ידו העטויה בכפפה שחורה גיששה אל ההדק, אצבעו הייתה חשופה, ללא כיסוי, שיהיה לו יותר קל לירות.ג'ק היה מוסווה לרקע ההררי שמאחוריו.הוא שכב על הרצפה ועיין בכוונת, המטרה הייתה ברורה: לחסל את המפקד מחמוד אבו-עלי.ג'ק קלט אותו, צועד בראש מורם בתחילת הפלוגה, הוא כיוון את נקודת הכיוון אל לבו, וירה...
הכדור נפלט מהקנה בשריקה ועפה לכיוון הפלוגה, במקום לפגוע במפקד, הכדור פגע באחד החיילים בשורה הראשונה.החיילים המופתעים, הביטו על חברם שהתקפל ומת. הם לא ידעו מהיכן הגיע הירייה.ג'ק רטן, הוא פישל, ג'ק ירה עוד כדור והפעם זה פגע בחייל מהשורה השנייה. כל הפלוגה נבהלה והחלו לירות אל כל עבר, ללא מושג מאיפה מגיעים היריות. מתוך חמש מאות כדורים שניים עברו מעל ראשו של ג'ק או פגעו לידו.אחמוד אבו-עלי, הוגן על ידי שני חיילים שהחלו לסוג איתו לכיוון המחנה שלהם.ג'ק סימן לחברו אפי, הישראלי, באגודלו.
אפי כיוון את ה-R.P.G. (טיל כתף) שלו, לעברם.
אפי היה מוסווה כחברו, ג'ק. הוא לחץ על הכפתור, הכדור האדמדם נפלט מהרובה וטס לכיוון החיילים. הטיל פגע באחד מהחיילים, לפחות חמשה חיילים הועפו מההדף.
הפעם חלקם קלטו היכן הם, וירו לכיוונם.
ג'ק הנהן לחברו משמאלו- צ'ארלי, האנגלי, הלה לקח את מקלע הרימונים שלו, מתקן איתו יורים ככדורים-רימונים, וירה שני רימונים לעבר החיילים.
לפחות חמישה חיילים נוספים נהרגו או נפצעו.
החיילים החלו לרדת לבקעה, במטרה לעלות על ההר ששם נמצאים הצלפים.
ג'ק סימן לעוד שני צלפים, צ'אנג ותום, הסיני והאפרו-אמריקני, שניהם קמו ואם רובי 'קרבין' רצו לעבר הזירה.
אפי התקרב לעבר ג'ק, "לירות שוב?" שאל.
"לא, הם נכנסו לזירה." פלט ג'ק, הוא היה מלא בצבעי הסוואה."הי. צ'ארלי" אמר ג'ק לאנגלי "כנס לזירה, בזהירות." הוסיף בחשש, פשוט צ'ארלי היה חברו הטוב.
צ'ארלי קם ממקומו ולקח את רובה ה-M-16 שלו, ורץ לכיוון הפלוגה.
ג'ק הצמיד שוב את הכוונת לעינו, הוא חיפש את המפקד, הוא ראה חיילים בורחים, חיילים יורים, חיילים נלחמים, ולבסוף מצא שני חיילים מסייעים למפקדם לעלות, הוא סחט את ההדק במהירות, הוא לא הספיק לכוון הרבה.
הכדור למזלו הטוב, פגע ברגלו של המפקד.החיילים נבהלו, והבריחו את מפקדם, ג'ק כבר לא ראה אותו..
הוא חיפש את חברו, צ'ארלי, במשקפת.
לפתע כמה טנקים הגיעו מההר, שניים, שלושה, ארבעה, חמשה, חמשה טנקים התקרבו לעברם.
הטיל נפלט מהתותח ופגע חמש מטר מהם, הם הצליחו להתחמק מהרסיסים.
ג'ק לקח לידו את המכשיר-קשר, "זזים, נסוגים." צעק.
הוא הרים את המזוודה והכניס את רובה הצלפים שלו והוציא רובה M-16 .
אפי עשה כמהו הוא הכניס את הטיל-כתף שלו, והוציא רובה סער, M-16
והחל לירות לעבר הטנקים, הוא ניסה לעקב את הערבים, כדי שחבריו לפלוגה יצליחו לברוח.
הוא סגר את המזוודה וכיתף על כתפו, הוא ריסס לאוויר מספר כדורים, לפני שהחל בנסיגה.
ג'ק נואש מלמצוא את חברו, הוא סגר את המזוודה והחל לזחול לכיוון ההר האחורי.
"המפקד מה אם המזוודה של צ'ארלי?" שאל אפי.
"קח אותו, אין מה לעשות, אסור לנו להישאר פה עוד רגע אחד." שום שריר לא זע בפניו הקשוחות של ג'ק, אפילו שכמעט בטוח שלחברו הטוב קרה הגרוע מכול.
קולו של אפי, הסיט אותו ממחשבותיו הנוגות. "אתה בטוח?" ג'ק הביט בפני חברו הישראלי.
"כן, בא נרוץ." ג'ק ואפי רצו בעקבות תום וצ'אנג.
יריות של רובה, התקרבו, חיילים גם כן מתקיפים אותם.
אפי וג'ק התחבאו מאחורי סלע גדול, והצמידו את רוביהם על הסלעים.
הם חיפו על חבריהם, כדי שיביאו את הג'יפ.
עכשיו ראו את הכול, חיילים רצו עם קלצ'ניקובים, שני ג'יפים שמעליהם עמדו חיילים עם מכונת ירי.
הטנקים הגיעו מאחוריהם,נוסעים ומשאירים שובל של חול ואבק שיצרו עננים שהיתמרו אל-על.
לא היה להם שמץ של סיכוי, אך ג'ק ואפי שני סוכני סי.איי.אי. מובחרים אף פעם לא נכנעים.
החיילים הערבים לא שמו לב שמאחורי הסלע הגדול נמצאים שני הסוכנים, ג'ק ואפי ניצלו את זה וירו ממרחק של חמישים מטר, על חמשת החיילים הראשונים, ה-M-16 של ג'ק ואפי לא אכזבו והרגו את חמישתם.
הג'יפים הסתובבו לעברם, החייל שמעל אחד הג'יפים לא הוריד את ידיו מהרובה, מאות כדורים פגעו בסלע, זה התחיל להיות יותר מסוכן.אפי הוציא רימון עשן וזרק לזירה, העשן הסתיר לנהג את הדרך והג'יפ פגע בסלע הקרוב.
הג'יפ השני המשיך לעברם בקצב מחריד, ג'ק הוציא רימון-יד וזרקו לעבר הג'יפ, אפי וג'ק נשכבו על הרצפה וגוננו על ראשם.
פיצוץ עז, אפי הרים את ראשו, רסיסים פגעו בו, הוא וג'ק רצו לעבר הג'יפ שחיכה להם בתחילת השביל שבין שני הרים .
הטנקים ירו לעברם, אפי עצם את עיניו הכאב היה עז, נוזל חם שתף את פניו, דם, אין ספק.
ג'ק טיפל בו במסירות, אפי איבד את ההכרה.
ג'ק ישב בכיסא האחורי ליד אפי המעולף, בקדימה ישב מול ההגה,תום. ולידיו ישב צ'אנג עם רובה קרבין.
ג'ק תחב את ראשו בין רגליו, הרגעים האחרונים החרידו אותו, הרימון פגע בג'יפ שהיה מרחק חמש מטר מהם, הרימון התפוצץ שנייה אחר כך כאשר נתפס בברזלי הקדימה של הג'יפ, טנק הדלק נדלק וכול הג'יפ התפוצץ ברעש שהוא לא ישכח , הוא התגלגל שנייה לפני זה מרחק מטר, לכן לא קרה לו כלום, אך אפי, כיוון שהסלע התפוצץ, אפי נפצע קל, כך העריך אפי.
הם התרחקו כמה קילומטרים מהזירה.
ג'ק לא רצה לחשוב עליו, אך המחשבות נדחקו פנימה וחדרו אליו. הוא ציווה על צ'ארלי להיכנס, הכול בגללו. נקיפות מצפון נוראות תקפו אותו.
השמש החלה לשקוע, אדמימות פשטה על האזור ההררי.
ג'ק חשב על משפחתו, הוא סך הכול בן עשרים וחמש, וכבר הוא מרגיש זקן כל כך, הוא ידע למה, הוא היה בכול העולם כמעט: ביפן,ישראל,עירק,אירן,רוסיה,אנגליה,סין,דרום אפריקה,סומליה,דרום קוראיה, צפון קוראיה,וייטנאם, וכמובן ארץ מולדתו ארה"ב. הוא חשב על אשתו, לונה, מסכנה, היא לבדה עם בנו הקטן ג'ו, בן שנתיים, ועכשיו היא בהריון, הוא יכול לחזור הביתה רק עוד חודש.
געגועים עזים כבשו אותו, שלחו אותו לשליחות מאוד מסוכנת, לא הכי מסוכנת שהיה לו, אך עדין לאפגניסטן, לרצוח מפקד מהארגון הרצחני אל-קעידא .
הוא הביט באפי חברו, סך הכול בן עשרים, הוא התקרב אליו וניגב את פרצופו, במים קרים.
אפי פקח את עיניו, "אפי, תהיה חזק." אמר ונשכב על הכסא בחזרה.
אפי היה כמעט בטוח שעינו של ג'ק רטובה.
אפי נרדם בחזרה, הוא היה חלוש.
הם הגיעו להר שנראה די משונה, הם חיכו דקה ואז יצא מבין אחד השיחים חייל אמריקאי ובדק אותם.
כשראה שמדובר בג'ק הצדיע לפניו והורה באצבעו לאיזה כיוון בהר.
התצפיתן קלט אותו, ומסר לצלפים שה מישהו מאיתם, ואז קרא במכשיר קשר שלו לשוער.
השוער לחץ של הכפתור, וההר נחצה לפתע לשניים ונתן לג'יפ שלהם להיכנס.
ברגע שהג'יפ עצר בחניה הקבועה שלו, שני פרמדיקים רצו אליהם אם אלונקה והשכיבו את אפי עליה, הם שמעו מצ'אנג שהספיק להודיע להם שאפי שנפצע.
ג'ק צעד בראש נפול לעבר אוהלו, השומר שעמד על הפתח הצדיע לו ביראת כבוד.
ג'ק פרק את המזוודה על המיטה, הוא הוציא את רובה הצלפים שלו והכניס לתוך הנרתיק המיוחד שלו, הוא סידר את שאר הנשקים במקומם.
הוא נשכב על המיטה, וחשב על מה שהולך לקרות.
אולי אפילו יכניסו אותו לכלא, הוא פשוט פישל במשימה ועוד איך...
הוא ידע שעוד כמה דקות ייקרא אל המפקד הראשי, לכן הקדים את המאוחר ויצא מן האהל.
הוא צעד בראש מורם לעבר האהל הגדול שעמד בקצה המחנה.
שני שומרים מנעו ממנו להיכנס פנימה.
הוא הראה להם את תעודתו והם פתחו לו את האפשרות להיכנס.
הוא היה סגן המפקד הראשי, אך כיון שהיה צעיר וכיוון שהיה הולך למבצעים לא היה מוכר כל כך.
הוא נכנס לאהל של הקולונל ג'יימס לרטר, המפקד הראשי של צבא ארה"ב באפגניסטן.
הוא הצדיע כשנכנס, את המילים שאמר לא האמין שאמר, " המפקד אנחנו חוזרים לארה"ב."
המשך יבוא אי"ה
תגובות
מוזר?!
הנרי