לא רוצה לעזוב,
אך נמאס לנסות.
שעון מתקתק,
המוני עיניים שאינם מבינות.
מיואשת,
אין שום עיצה.
בלי רחמים, החיים ממשיכים,
ילדה קטנה אבודה.
בוהים בי ואומרים, קצת בכעס,
ממך מצפים ליותר.
הפסיקו לתלות ציפיות,
לי אף אחד לא אומר.
בודדת ובורחת רחוק,
מוצאת נחמה אולי, אך לא כאן.
מקומי לא איתכם,
שונה ומנוכרת גם.
אין תקווה,
מדוכדכת, מתוסכלת.
מתמכרת לדמעות מרות,
ונופלת... נופלת.
תגובות
בס"ד.
יש עניין לזה שלא כל השורות מסודרות כמו שצריך? כי זה קצת מציק...
ב"ה!!
יש בך אוצר ענק!!!
את לא סתם אחת.. -אלה בת של מלך!!
קומי והרמי מבט! כי יש שכרך לפעותלך!!!
אוהבתותך מוחבקת!
10 שושנים-בשלל צבעים ובניחוח האביב
קצת קשה לי כרגע להעיר הערות תכָניות.
~~
השבירה בשורות האחרונות קיצונית מידי ומפריעה לעין יותר מידי
בס"ד
לוידעת כ"כ איך להסביר, אבל זה משאיר בהרגשה לא כיפית.
למה הכל דיכאון? ועצוב, וקשה, ונופל?
יום אחד אני אכתוב שיר, שבו יש תקווה. שבו אין דיכדוך, תיסכול, דמעות ובריחות, אלא רק אהבה ותקווה ושלום ושמחה ורצון טוב.
תגידו אולי, שעולם שבו הכל טוב הוא לא מציאותי. אבל גם עולם כ"כ רע זה לא מציאותי! ואם כבר קיצוניות- אני מעדיפה את הקיצוניות השניה.
לא זוכרת איפוא, אבל שמעתי סיפור על אישה שבאה לרב ואמרה לו "הרב, תעזור לי! הבית שלי ישן ומלוכלך, הילדים שלי מסתובבים בחוץ, בעלי לא משקיע בי, אפילו ליום הנישואין האחרון- קנה בסה"כ ספר וכרטיס ברכה, תעזור לי!"
חשב הרב כמה דקות, הוציא דף וצייר נקודה שחורה. אח"כ הוא אמר לאישה "מה את רואה פה?" ענתה האישה "נקודה שחורה". שאל אותה הרב "ועוד משו?" "לא, רק נקודה שחורה." אמר לה הרב "ומה עם כל הדף הלבן?" ואז האישה שאמנם הבית שלה ישן ומלוכלך- אבל יש לה בית, הילדים שלה מסתובבים בחוץ- כי הם בריאים ויש להם אנרגיות, בעלה אמנם לא בחר את המתנה האידאלית- אבל הוא ניסה לפחות.
אז נכון, הנקודה השחורה הרבה יותר בולטת. אבל זה רק כי היא חריגה!!! אם תיקחו דף שחור, ותציירו נקודה לבן- אם ישר תיראו רק את הנקודה הלבנה! אבל באמת- הרוב בחיים שלנו טוב. כולנו נושמים, לרובנו יש משפחה, וחברים, וסביבה, המצב הכלכלי של כל אחד מהמחוברים פה כנראה לא מגיע לפת לחם- כי לכולנו יש מחשב להתחבר ממנו, ואם לא בבית- אז באולפנא/ישיבה, שגם זה עולה לא מעט.
לאל, סליחה על ההתפרצות- אבל היתי חייבת לפרוק מתישהו...
זהו! בצלב"א!
לאל היקרה, את כותבת מקסים
אבל באמת בכללי, ולא רק א-ליך, עצוב לי שרוב השירים פה- ובאמת באמת רובם- עצובים, דיכאוני'ים...
אריאליסטית בדם- אהבתי את מה שכתבת.. רעיון יפה! (כן כן, קראתי את הכל...=)
ול- "הסנה-בוער"- מלעשות?.. קשה לי לכתוב שירים שמחים.. הכיוון העצוב בא לי בטבעיות וביותר קלות..
יש לי 2 שירים שמחים (ושניהם גם הלחנתי..)
אבל אני רוצה שמישהי ( חסויה, משום הצניעות..) תשיר, עוד מישי תנגן (ביקשתי ממורה למוסיקה מקצועית שתעשה לשיר אקורדים..) ואז בעז"ה אני יעלה אותם לפה...
אני יקדיש לך אותם;-))
אני אוהבת שזה ככה, כי הבית שאחרון הוא נקודת שבירה חזקה, אז שיהיה יותר בולט,
וגם סתם כי אני רוצה ת'זה ככה....
אחד הדברים היותר יפים בערוץ הזה- זה שאנשים פה יודעים לקבל ביקורת. אשריכם ישראל!
רק בקשה: תזכירו לי לכתוב את השיר ההוא, טוב? הזה השמח ההוא... אני עלולה לשכוח...
יודעים מה? אל תדחה למחר. |פו ת ח דף וורד חדש| =)
אבל אל תצפו ליותר מידי, כן?
זה נקרא "מי ינצח במערכה? הטוב או הרע?"