רוצה גם לספר לקהל מאיפה השיר שאוב? :-)ייעקב רוביןי
בס"ד
בספר ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש מופיע סיפור בשם רבי יצחק דמן מעכו, תלמיד הרמב"ן שפעם אדם אחד הלך ברחוב, ראה את בת המלך שיצאה מבית המרחץ לבושה בגדים יפים. הוא היה כל כך מוקסם שלא שלט בעצמו ואמר: מתי תהיה זאת שלי. שמעה זאת הנסיכה ואמרה לו " בבית הקברות". כלומר, מה אתה חושב פשוט שכמותך יתחתן עם נסיכה?!. בבית הקברות אין מעמדות, במעבה האדמה כולם שווים, אבל הוא היה כל כך מסונוור שחשב שקבעה לו פגישה בבית הקברות מקום שקט וצנוע שבת מלך יכולה להיפגש עם אדם פשוט כמוהו. הלך לבית הקברות וחיכה. בשעות הרבות שהמתין שם דמיין את הפגישה עם בת המלך לפרטי פרטים, אך הזמן עובר ופניה כבר מטושטשות בדמיונו. עם הזמן הוא מדמיין דמות מעורפלת של אישה ולבסוף הכל הולך ומתערפל, והוא מאוהב בדמות היופי בטוב באמת בצדק בריבונו של עולם ונהפך ופרוש וצדיק.
את הההמשך לא אעתיק כי נראה לי שלא לשם המעיין כיוונ\ה, אשמח למסר אם אני טועה ואעתיק את ההמשך בהזדמנות אולי פלוס בונוס בדמות דברים של הרב הלל צייטלין הי"ד שקשורים ישירות להמשך הדברים.
יעקב.
י"ג בניסן תשס"ח, 17:05
מענין.יההיא מהחוףי
לא הכרתי את זה. ואחרי שקראתי את זה, זה יותר מענין.
יישר כח!
ט"ו בניסן תשס"ח, 22:46
ביקשת, קיבלת.י[מעין חתום]י
בעזרתו יתברך.
זה משל אחר על בת מלך, שכל מה שהעירוני יתן לה לא מספיק- שכן היא רגילה למעדנות מלכים.
והנמשל בד"כ -הנשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל, לא מספיק לה אוכל ותענוגות עולם הזה אלא רק תענוגות הרוחניות, כי היא מהעולם הבא ולא מהעולם הזה.
הנמשל כאן שונה, והנמשלת יודעת.
ט"ו בניסן תשס"ח, 22:48
אה, נכון. אוי. [זה גם נמצא באותו מקום מצוטט באזור]ייעקב רוביןי
ט"ו בניסן תשס"ח, 22:49
יע"ר, לפעמים האוצר נמצא מתחת לגשר...יצחקןי
בע"ה.
המשל שהעלה המעיין הוא הנמשל המוכר. ד"א, בהודעה הראשונה נראה כאילו אתה יודע מי המעיין.
|אאוטינג, ולכן ההודעה הזו בטח הולכת להמחק|
ט"ו בניסן תשס"ח, 22:56
ממש לא, אין לי מושג.ייעקב רוביןי
ואם יש לי זה לא רשום שם.
ט"ו בניסן תשס"ח, 22:47
ומה ששחכתי -תמשיך את הסיפור. ב"הצלחה.י[מעין חתום]י
כ"ט בתשרי תשע"א, 20:46
שיר יפהיחנן.לביהודעה אחרונה
סלח לי, אך לדעתי הוא פשוט מדי, כלומר, מעבר למשל ההוא לא הבנתי מה טומן בחובו.
תגובות
בספר ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש מופיע סיפור בשם רבי יצחק דמן מעכו, תלמיד הרמב"ן שפעם אדם אחד הלך ברחוב, ראה את בת המלך שיצאה מבית המרחץ לבושה בגדים יפים. הוא היה כל כך מוקסם שלא שלט בעצמו ואמר: מתי תהיה זאת שלי. שמעה זאת הנסיכה ואמרה לו " בבית הקברות". כלומר, מה אתה חושב פשוט שכמותך יתחתן עם נסיכה?!. בבית הקברות אין מעמדות, במעבה האדמה כולם שווים, אבל הוא היה כל כך מסונוור שחשב שקבעה לו פגישה בבית הקברות מקום שקט וצנוע שבת מלך יכולה להיפגש עם אדם פשוט כמוהו. הלך לבית הקברות וחיכה. בשעות הרבות שהמתין שם דמיין את הפגישה עם בת המלך לפרטי פרטים, אך הזמן עובר ופניה כבר מטושטשות בדמיונו. עם הזמן הוא מדמיין דמות מעורפלת של אישה ולבסוף הכל הולך ומתערפל, והוא מאוהב בדמות היופי בטוב באמת בצדק בריבונו של עולם ונהפך ופרוש וצדיק.
ואחרי שקראתי את זה, זה יותר מענין.
יישר כח!
זה משל אחר על בת מלך, שכל מה שהעירוני יתן לה לא מספיק- שכן היא רגילה למעדנות מלכים.
והנמשל בד"כ -הנשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל, לא מספיק לה אוכל ותענוגות עולם הזה אלא רק תענוגות הרוחניות, כי היא מהעולם הבא ולא מהעולם הזה.
הנמשל כאן שונה, והנמשלת יודעת.
המשל שהעלה המעיין הוא הנמשל המוכר. ד"א, בהודעה הראשונה נראה כאילו אתה יודע מי המעיין.
|אאוטינג, ולכן ההודעה הזו בטח הולכת להמחק|
סלח לי, אך לדעתי הוא פשוט מדי,
כלומר, מעבר למשל ההוא לא הבנתי מה טומן בחובו.