בס"ד
טעיתי.
אני מודעת לזה.
ומה שלא יקרה- לא אוכל לשנות.
פגעתי בכל כך הרבה ולא אסלח לעצמי.
ובטח שלא יסלחו לי. אני מצטערת.
אז חשבתי לעצמי- שאני צריכה למנוע את הטעות הזאת מאחרים.
תקשיבו- זה הרס לי.
הרס את כל מה שבניתי, למרות שזה לא נראה ככה.
זה קשה.
ובעיקר- זה כאב.
פגעתי גם באחרים, לא רק בעצמי.
כל הזמן מגיעים אליי' עוד ועוד פגועים.
אני מבקשת ממכם לא לחזור על הטעות הזאת- בבקשה.
זה לא נעים, זה נאה טוב וזה לא. ממש לא.הכל לטובתכם.
תחסכו מכם סבל ארוך ומתמשך- הוא לא מומלץ.
מבחינתי זו טעות איומה שלא אחזור עלי'ה לעולם.
בשבילכם- תעצרו את זה כשזה עוד קטן, אחר כך יהי'ה קשה לעצור.
כמו סרטן המתפשט בגוף- קל לעצור כשקטן וקשה לעצור כשגדול ככה זה.
תאמינו לי,
יש לי נסיון-
אני כבר טעיתי.
תגובות
בס"ד
לא הבנתי על מה את דיברת בקטע, אבל השלכתי את זה על דברים שקשורים אלי- וואו. אני מצטרפת לאמירה, או ליתר דיוק לאזהרה?.
וואו.
האמת היא, [מקווה שאני לא פוגעת..] שהכתיבה שלך בהמון יותר רמה מאשר המכתב הזה..את מבינה? היא פגעה באנשים..יש לה יסורי מצפון..סיפור מוכר..מה הלאה? מה המיוחד שרצית להגיד בזה? לא לחזור על הטעות שלך?
:-)
בכל אופן,
טוב לראות שאת עוד כאן..
אוהבת, תהילה..
אבל העניי'ן הוא- שלמרות שזה מוכר, וכולם יודעים על זה הם חוזרים על הטעות.
יש טעויות מוכרות וחוזרים גם עליהן..
אולי סוג של תזכורת..
ולא, לא ניסיתי להגיד דווקא משהו מיוחד[לשם שינוי?!] משהו נפוץ שעדיי'ן לא חודר לראש.
ואני לא מתיי'אשת-'מים שקטים חודרים עמוק'..
תודה לך,
באמת באמת.