תם טקס יום הזכרון לשואה ולגבורה.
לשירת אני מאמין והתקוה הקהל מתבקש לעמוד.
נעמדת. שפתייך נעות לפי המילים. בשקט מתבודדת עם בוראך. עטופה בועת משי המבדילה אותך מכל אותן נערות חסרות רגישות וסבלנות שעומדות סביבה.
מאמינה באמונה שלמה בביאת המשיח.
נפשך היהודית הומיה.
תפילה עולה מעומק ליבך, מציפה את כולך. לבד, בשקט, עם עצמך ועם אלוקייך.
מתחברת אל העבר שלך, מוחה את זכר הרשעים ההם, פונה אל קדושי הגטאות, אל הילדים הטהורים, מבקשת שילמדו עליך זכות בשמיים.
וברגע השיא שלך, מרחק פסיעה מהפיסגה שלך, עולה וצף מולך שלט אדום והחלטי-
לא.
מה לך, מתבודדת ברגע שכזה? מתנתקת מעמך ברגע שכזה?
שאי קולך בתפילה, בקעי שערי שמיים. שזרי נפשך בשל כל עם ישראל, זכרי יחד איתם את העבר שלך ושלהם ושל כולם. את השורשים. זעקי איתם, שירי איתם, פני אל הבורא של העולם כולו, אלוקייך ואלוקי אבותייך.
מנתקת את שפתייך החשוקות, רועדת. נושמת עמוקות.
נושאת קולך בשיר, מצטרפת אליהם, אל כל יהודי באשר הוא, בתוך הרמוניה סוחפת של עם.
להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.
תגובות
קצת לא היה ברור לי הזמנים, של עבר, הווה... לפעמים יש הרגשה שזה מעט מבולבל, אבל אני תוהה אם זה רק מהעייפות שלי או שזה באמת ככה.
בכל מקרה- כדאי לבדוק את זה.
יישר כח!!
:-)