קרא ואפתח לך
עולם בו תוכל להסתכל מתוך המסגרת,
ולראות את פחדיך באורה של אמת.
באורו של עולם.
ועם ערביים ורדת חמה אל הים,
נוכל לשכון לבטח בתהום המשקיפה
אל התמונה הגדולה והמבט האלוהי.
ממרחק כזה אראה
את הפרטים [הפרפרים] הקטנים,
במשק כנפיהם מרעידים התמונה.
להביט בפאזל השלם,
באמונה שלמה.
______________
תגובות
אבל אם תמחקי את השיר תעשי עוול לעולם.
[ואני לא חנפן.]
בס"ד
בואי אני אראה לך מה כן אפשר לעשות עם השיר הזה עם קצת יותר תשומת לב.
קרא ואפתח לך עולם
בו תוכל להסתכל מתוך המסגרת
ולראות את פחדיך באורה של אמת.
באורו של עולם.
שמת לב לשינוי הדרסטי והקליל הזה?
קרא, ואפתח לך עולם.
בו תוכל להסתכל מתוך, המסגרת ולראות
את פחדיך. באורה של אמת,
של עולם.
שירה עובדת על כל מילה בסלע וחבל על המקום בשרת.
וכמובן בעיקר על קצב קריאת הקורא.
נראה לך?
אבל מבט שני לא הורג.
|פרח|
אם תסתכל בשירה התנ"כית, היא דווקא מכבירה מילים מעבר לסטנדרט. ובהיותו של כל התנ"ך כתוב בשפה גבוהה, זה ההבדל העיקרי בינה לבין פסוק סטנדרטי.
אבל למה יש פסיק אחרי ה'מתוך'? זה לא הסתדר לי...
שיר מקסים. אהבתי אותו מאוד.
השיר יפה אבל התוכן לא ברור כתוצאה מערבוב של מושגים. דוגמאות:
א. באורה של אמת. באורו של העולם. מה הקשר בין האמת לעולם? על איזה עולם מדובר?
ב. נוכל לשכון לבטח בתהום. אי-אפשר לשכון לבטח בשום תהום תהא משקיפה על מה שמשקיפה.
ג. להביט בפאזל השלם באמונה שלמה.
מעבר לכך, רוב ההפסקות והפסיחות לא תורמות לטעמי דבר. לשון שיר צריכה להתנגן כלשון דיבור. להלן תיקונים סגנוניים:
קרא ואפתח לך עולם
בו תוכל להסתכל מהמסגרת
ולראות את פחדיך באור האמת,
באורו של העולם.
לעת ערביים כרדת חמה אל הים
נוכל לשכון לבטח בתהום המשקיפה
אל התמונה הגדולה והמבט האלקי.
ממרחק כזה אראה את הפרפרים הקטנים
מרעידים במשק כנפיהם את התמונה.
להביט בפאזל השלם
באמונה שלמה.
היוצר מחליט מתי ואיפה לעשות פסיחה בהתאם למה שהוא רוצה להעביר בשיר.
השיר (יחסית) ברור.
את מי שמצייר לנו את החלום, מחבר את הכל, אלינו.