פורסם בתאריך ט"ו באייר תשס"ח, 20.5.2008
יד קטנה לופתת
את אצבעי,
לוטפת
נימי ליבי.
עיניים נפקחות
אל האור,
מציפות
ברגש טהור.
כל צליל ורחש
יוצרים מנגינה,
בלחש
מציפים כל פינה.
קשר, אהבה
שלא תלויה בדבר.
עתיד נטווה
מהווה ועבר.
רגעים שונים
מתחברים,
רוקמים
חיים חדשים.
תגובות
התכוונת נתווה או נטווה?
תודה על ההארה.
אתקן.
[ואולי אני צריכה להפסיק להגיד את זה על שירים, אנשים סוקלים אותי].
מזמן לא קראתי שיר מחורז, והאחד הזה ממש מקסים. השורות קצרות וזורמות וזה עושה הרגשה רגועה ונעימה כזו...