יריה, עוד כמה אחריה, ודממה.
הם ברחו כל עוד רוחם בם. כולם היו כבר ידועים בפעילות האצ"ל. ובמקרה נזדמן למוקד ההתנקשות עיתונאי עם מצלמה. הוא ימצא את שמם, והם יהפכו ל"וונטד", מבוקשים.
הם רצו ליער אפל ונבלעו בו. הכל, רק שלא יתפסו...
@@@
קול שריקה העיר אותו. הוא פקח עינים, וחשב כי חלם. הוא ניגש רק לפתוח את החלון וחזר לישון, אולם...
שריקה, ועוד אחת, ואבן נזרקה לחדרו.
"ירחמיאל, צא למקום המפגש, מיד!" היה משורבטות מספר מילים על האבן. הוא הביט מהחלון לרחוב, אך לא ראה מאום מלבד האפלה הגדולה. "מי יעיר אותו בשתיים" שאל את עצמו. "בטח זה משהו חשוב!" החליט. הוא התלבש וקפץ מהחלון עם סדין מטה.
להפתעתו לא מצא איש למטה. הוא רץ לבית של 'עזרא' וקרא "לוחמי חרות ישראל". הדלת נפתחה. חבריו עמדו שם, מאושרים. "היום יצא עיתון, ובו נכתב כי הסמל הבריטי מיקאלין ממשטרת יפו נרצח אתמול בתל אביב על ידי מחתרת יהודית קיצונית. יש תמונות, קולות ותמונות של המבוקשים. לפי הנמסר לכתב, הלח"י אחראי לזה" אמר 'ראובן', המפקד של הלח"י בקיבוץ. "הלח"י פעלו היטב, אולם רק כמעט- יש כאן את שמות המתנקשים- חמישה במספר, ותמונות. אני משער שמחר יבואו ה'כלניות' וידביקו שלטים לקירות עם התמונות" סיים את דבריו.
"המבוקשים הם...?" שאל אחד הבחורים, 'ראובן' שתק ונעץ בירחמיאל מבט חודר. "בוא איתי" אמר לו. "השאר משוחררים לפנות לעיסוקיהם".
ירחמיאל נתקף פיק ברכיים ונכנס לחדר. ליבו לא ניבא לו טוב. ראובן החל לדבר. "בעודי קורא את העיתון ראיתי שם מוכר, והנה, מה ראיתי? אביאל, אחיך, מבוקש!" זרק את הפצצה והמשיך לצלוף בשבט לשונו בנער החיוור. "מעולם לא אמרת זאת! התעלמת! אני שוקל אם לא כבר עכשיו להעיף אותך מהתנועה!" אמר אל ירחמיאל המגמגם את ההודעה בכעס. "ל...לא י... ידעתי..." גימגם חלושות ירחמיאל. הבשורה נפלה אליו כרעם ביום בהיר. אחיו? לח"י? מה הקשר???
ראובן התרכך. "רציתי לבחון את תגובתך. אני מבין כי לא ידעת זאת וסולח לך. אתה משוחרר." ירחמיאל נשם ופנה ללכת. "רגע" אמר ראובן. "את הסמל!" אמר ראובן והצביע על הכיס, בו שכן סמל האצ"ל (ציור שצייר ירחמיאל, המוכשר בציור, כמו שאר אחיו, באופן מושלם). "למה?" שאל ירחמיאל בחרדה גלויה. "ומה חשבת?" צחק ראובן צחוק מר "נראה לך שלא יעשו אצלכם חיפוש? הם יחטטו גם יחטטו בכל מקום" אמר. ירחמיאל הוציא את הסמל ונתן למפקדו, בחיוך עצוב. הוא כבש את דוק הדמעות שעלה אל עיניו ויצא. כשברכתו של ראובן, "היה שלום", מלווה אותו...
@@@
"פתחו, משטרה" נשמע קול חזק מבעד לדלת החלשה. הדלת נפתחה בחוזקה ונחבטה בקיר. "איחן הביעאל" אמר חייל אחד בעברית משובשת. "אביאל... אני חושבת שבחדרו, למה, מה קרה?" שאלה האם הדאוגה את החייל בחרדה. "מאר" צעק עליה החייל באותה עיברית משובשת. היא נחפזה לרוץ לחדר של בנה ומעדה.
ירחמיאל התמתח וקפץ ממקומו. יחזקאל עמד שם, לבוש. "חכה פה" פקד על אחיו. "יש לי עניין לסדר" אמר ורץ לכיוןון החיילים. החייל החל שואל אותו בעברית מגומגמת " איחן עב..." וקולו נקטע. המפקד הרים את ידו. "יו ספייק אינגליש? [אתה מדבר אנגלית]" שאל. אביאל השיב לחיוב. הקצין התיישב על הספה הקטנה והתרווח. "סו, יו נו או יס היא?" [אז, אתה יודע מי הוא?] שאל והצביע על עיתון שהיה בידו. מהתמונה ניבטו אליו פניו של אביאל. "או, אה..יס" אמר בחשש. המפקד המשיך. "דאיט יס יור בראדור, [זה אח שלך] המשיך הקצין, ופניו נהפכו למאימות. "וואר אר היא? [איפה הוא] שאל באיום. ירחמיאל ענה, ובכנות. "אי דונט נו" [אני לא יודע] אמר יחזקאל בשקט.
החיילים הביטו במפקד, שפקד עליהם להתחיל חיפוש. יחזקאל בא ללכת. "לאן אתה חושהב שעתה אולך?" שאל החייל שידע עברית. "אנכנו נסים אותך לכלא, אתה ין [ב] מעצר! תחפשו עליו" תירגם ליחזקאל ההמום את דברי המפקד בחיוך זדוני....
תגובות
בס"ד
"ירחמיאל ענה, ובכנות. "אי דונט נו" [אני לא יודע] אמר יחזקאל בשקט"
אז מי אמר את זה? יחזקאל או ירמיאל?!