אוטו משקולד

בס"ד

"אבא " פנה אלי בני ירון בן הארבע , "כן" עניתי בעודי משפשף במרץ את הצלחת המאוירת שלו משיירי דייסת הבוקר."היום נלך לקנות אוטו?" , השאלה הפתיעה אותי מצאתי את עצמי בוהה בכתמים שנשארו על הדובון הכחול בתהיה למה דווקא היום ולמה דווקא אוטו, שמעתי את עצמי אומר "לא יודע" אבל ירון בקול מתפנק אמר "אבל אבא חיי-בים " הקול המתפנק הזה שלו שאף אחד לא יכל להשאר אדיש כלפיו .החל להמיס ממני חלקים חלקים עד שכמעט נראתה השלולית כלפי חוץ אספתי את כל החום שבתוכי ואמרתי"קודם כל ירוני ילך לגן " בעודי מכתיף את תיק הצד שלי ועל הכתף השנייה את תיק הגן של ירון . אבל ירון עקשן שכמותו לא ויתר וצעק " לא אבא אני רוצה עכשיו" יצאנו מהבית אחרי שנעלתי אותו פעמיים כאילו הפעם השנייה תשאיר את העקשנות של ירון בפנים . צעדנו בשביל המוביל אל גן רעות  כשאני אוחז בידי את ידו של ירון שהחזיק בחולצתי כל כך חזק שכמעט נקרעה , "אחרי הגן " הבטחתי . כשהגענו לשער הירוק המוכר כל כך . "אבל אבא גם אתמול הבטחת שתקנה אוטו " - הזכיר לי נשכחות . "היום לחשתי היום" ירון בחיוך של מנצח נכנס אל הגן . ואני צעדתי אל עבודתי במשרד עורכי הדין . ישבתי במכתבה העשיה מעץ אגוז מגולף ותיקים מסודרים על גבו כחיילים בשורה . אך לא יכולתי להתרכז נזכרתי בהבטחה שהבטחתי והיא לא נתנה לי מנוח חשבתי היום היום קונים אוטו. כשעון הקיר שלי במשרד הראה על השעה אחת השארתי הוראות אחרונות למזכרותי ופניתי לקחת את ירון מהגן . "אבא" הוא צהל לעברי "היום הולכים לקנות אוטו " "כן" אמרתי ונשקתי אותו מחויך . עברו את שדרת הצפורים כשירון רץ לפני יודע בדיוק להיכן פיננו מועדות הוא עצר בחנות השלשית . "אבא בוא" הוא צעק . עברו מספר דקות שיצאנו , עם שקית מרשרשת הולכים אל הבית ברגל,  בחדרו של ירון על המדף היו מונחים אופונוע משקולד אוטובוס משקולד וגם אוטו משוקלד . " אבא נכון שמחר תקנה לי אוטו אמיתי " לחש ירון כשליטף את האוטו שלו עכשיו נותר לי לחייך