יצירות של אורון

בס"ד
בוקר , עדיין שקט כל כך בחוץ , רק אני השמש והשמיים הכחולים האלה , כשקרני השמש מפציעות על פני , הן חותכות חלקים מעורי זה כואב , , אני אדם פשוט עומדת מול איתני הטבע ובוכה מכאב הדמעות מתחילות לזלוג ושוטפות את הדם מהפצעים , עכשיו מותר לי להוציא את המטפחת ולנגב , אסור שיראו שבכיתי אדם חזק לא בוכה ואני נחשבת לחזקה לפחות בעיניהם .
"מה קורה לך בזמן האחרון" - את האמת לי עצמי אין תשובה , רק המחשבות

בס"ד
"אבא " פנה אלי בני ירון בן הארבע , "כן" עניתי בעודי משפשף במרץ את הצלחת המאוירת שלו משיירי דייסת הבוקר."היום נלך לקנות אוטו?" , השאלה הפתיעה אותי מצאתי את עצמי בוהה בכתמים שנשארו על הדובון הכחול בתהיה למה דווקא היום ולמה דווקא אוטו, שמעתי את עצמי אומר "לא יודע" אבל ירון בקול מתפנק אמר "אבל אבא חיי-בים " הקול המתפנק הזה שלו שאף אחד לא יכל להשאר אדיש כלפיו .החל להמיס ממני חלקים חלקים עד שכמעט