פורסם בתאריך ז' בסיוון תשס"ח, 10.6.2008
בעזהי"ת.
ספינתי שטה רגועה על גלי ים חיי.
כמו בלי דעת שמסביבה הגלים שוצפים וקוצפים.
ולפתע יד נעלמת מפילה אותי מטה. אל תוך הסערה.
אני כמעט ונבלעת בתוכה,
עד ששמת לב אתה.
וזרקת לעברי גלגל הצלה.
על סף קריסה אחזתי בו
מחכה שתמשה אותי מהמים.
וכשעליתי בחזרה לספינתי
מאוששת,
מיהרת לשחרר החבל מידך
פן יסתבך החבל ויקשר בחוזקה
בלי יכולת להשתחרר.
ואני, הרי קשורה אני למישהו אחר...
[ובכל זאת-
תודה לך]
תגובות