יצירות של נ.רוק

אני מביט בעולמך דרך קשתיות עינייך,
רואה בהם פסים פסים של חייך,
פתע זולגות מעולמך דמעות מלוחות,
דולפות מחייך טיפות של משמעות.
אני מנגב דמעה סוררת שנשרה,
ושואל אותך בשפת העיניים
למה זה מרקם עינייך השתנו?
במבט צולל בראי עינייך
ובעיניים מלטפות מזכיר לך,
"ציונים טובים לא קונים בעיניים יפות"
ואת עם קשתיות בציפוי זכוכית,
פתחת בפני צוהר לחייך,
ראיתי את הסדקים

החזקנו ידיים
ועלינו עליות יחד
הבטנו בשמים
וקרענו את הניסיונות
ספרנו חיים
נפשות אבודות
אחנו קרעים
דבקנו למשפחות
היינו נחמה זו לזו
ופלטנו עשן מר
צחקנו עם דמעות
הוקענו מתוכנו את הזר
והידיים הבוגרות
אט אט נפרדו
מקום למשהו אחר מפנות
שבו לעד יאחזו
יד חדשה ואיתנה
מובילה ליעדים חדשים
חיכוך וכח האהבה
מבלבלת את כל החושים
ולך יש דמות

שעון סבא עומד על הקיר
כל העת משמיע קולו
את הקצבה לכל מזכיר
הזמן שעובר אצלו

שניה של טפליא
דקה של שחרות
שעה של חבריא
יממה של תחרות

טיק טק הכל נדף
עוד ענן כלה
אחר המחוג רדף
שיותיר זמן מלא

אך האורלוגין בעולם הזמן
חותר לתכלית יעודו
והאדם אצלו שאנן
מסיר ננוח את השעון מידו

ראית אותך רצה בנעלי ספורט
רצה רצה בורחת מעצמך
גופך רוטט וגופייתך מיוזעת
רגליך רצות ולא מובילות לשום מקום
בחנת את עצמך בנעלי עקב
פנייך מכוסות איפור וצבע
שמלתך מכסה את מה שאת
הבעותיך מנסות להרשים אף אחד
הבטת בך במגפיים מגושמות
חולצתך מקושקשת באמירות לעולם
שערך סתור להסתיר אותך
צעדייך כבדות מכובד המשא
הסתכלת בך בסנדלים עדינות
ציפורניך בהירות נעוצות בעולם
עורך

נערים בשלושה ב׳ תמוז 5774
נערים בשלשה
מאוישים בקדושה
חיכו למרגלות ההר
פניהם פני זוהר

כרכרה של טרור
תעצור ותסיע מרור
חטופים הנערים בידה
הרג דם טרוף השמדה

קורבנות ציבור עלומים
טהורים נבחרו העלמים
לתשובה ולשיח עם
לאמונה בה׳ אחד כולם

ויהי היום
וישמע הממצא האיום
הקורבנות נשחטו כליל לעולה
בידי מרצחים נאלחים בני עוולה