יצירות של *אמונה מאיר*

שלג. אני מתבוננת בחלון הזכוכית, חלקיקים לבנים מרחפים כמו נוצה, נוחתים ברכות על הארץ ומכסים אותה עד שאין רואים אותה עוד. בבית חמים ונעים, אני יושבת עם כוס שוקו חם, מעלי הפוך העבה שקיבלתי ליום ההולדת ומבטי צמוד לחלון. זגוגיות משקפי נרטבות מעט מן ההבל שעל החלון אך איני שמה ליבי לכך. ליבי קולט רק את פלא הבריאה. עולמו של הקב"ה. כמה גדול ומגוון הוא, מיליוני מיליארדים של פתיתי שלג בכל העולם, ואף פתית אינו
אז גם אם אתם בבית, ואין חשמל, ואין מים, זכרו שה' תמיד אוהב אתכם, ואת השלג הוא עשה לטובתכם. וכדאי שתנצלו אותו, כי באמת, זו חוויה שלא זוכים לה כל יום (ובמיוחד בגלל זה היא מיוחדת). אז קדימה- תסתערו על השלג, תבנו בובות, תעשו מלחמות שלג ותיהנו בבית במקום ללכת ללימודים. ותבקשו מה' שתמיד יעשה לנו חורף מבורך וגשום ובלי נפגעים.

צפת, כ"ט אלול, שנת התש"ע, 8:30

הגיע היום הגדול. אני עומדת במקומי בעזרת הנשים, ומתבודדת עם הזיכרונות, כמו לפני 50 שנה בדיוק, באותו מקום, באותו יום ובאותה שעה.

~~~~~~



צפת, כ"ט אלול, שנת התש"כ, 8:30

רבקה יושבת במקומה שבעזרת הנשים, עיניה זולגות דמעות ופיה מלא תחנונים, "אנא, א-ל רחום וחנון, חוס ורחם על עוללי, כל כך הרבה חיכינו עד שיבוא. אנא, הצל את יהודה