יצירות של חולות

לוּ יָדַעְתִּי סוֹדוֹ שֶׁל הַקַּיִץ
הָיִיתִי יוֹצֵא לָרְחוֹב הַסּוֹאֵן
לִנְשֹׁם אֶת אֵדֵי הַמַּיִם
לוּ יָדַעְתִּי אוֹצְרוֹתָיו
הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּשָּׂדוֹת הַצְּהֻבִּים
מִתְעַנֵּג עַל הַיֹּבֶשׁ
(בְּקַיִץ זֶה, כְּאֶשְׁתָּקַּד
שְׂדוֹת יַלְדוּתִי נֶחְרָכִים בָּאֵשׁ)
לוּ יָדַעְתִּי
הָיִיתִי פּוֹצֵחַ בְּרִקּוּד
עַל שֶׁבָּאתִי לָעוֹלָם
בְּאֶמְצַע הַתַּמּוּז.

ערב סתווי בתחנה המרכזית
אנשים רצים כאחוזי תזזית
עולים יורדים, נוסעים וחוזרים
בלב עיר מוקפת הרים.
בתוך המון כל אחד בודד
נער זקן, או סתם בחור נודד
פסיפס אנושי מהפנט וצבעוני
כל אחד חושב שהוא 'אני'
חרש, חרש שם בפנים
מתחבא לו במשך שנים
לב אחד, עשוי זהב צרוף
נצחי, אינסופי, בעולם טרוף
חוט סמוי משוך ביניהם
עדי עד לבני בניהם
צור עולמים יצרו לו
לתקן עולם ברוב גודלו

כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ בִּשְׂדֵה
זְרָמִים אַדִּירִים שׁוֹטְפִים
הָרָחוֹק, המנוכר, המנודה
כָּל בָּנָיו אֵלָיו נֶאֱסָפִים
וְהוּא עוֹמֵד
וּמַרְאֶה פָּנִים שׁוֹחֲקוֹת
אֵין יוֹתֵר נידח וּבוֹדֵד
וְנֶעֱלָמוֹת הַמַּחֲלוֹקוֹת
גַּלִּי תְּשׁוּבָה סוֹעֲרִים
וְקַרְנֵי אַהֲבָה מְאִירוֹת
לְכָל לֵב חֶרֶשׁ חוֹדְרִים
מִתְאַחֲדִים לְקוֹל שׁוֹפָרוֹת

גרפיט על נייר

אנא אלי,
מבקש את קרבתך
לדבוק בך
לעבדך באמת.
נפשי יוצאת
משתוקקת לקבל אורך
גלה אותו במהרה
בעולם המחשיך לעיננו.
כתבית ברחמיך בניך
בטוטפות בין עיניך
מי כעמך ישראל
בנים אהובים.
יהבית לן אורייתא
רזא יקירא
להורות דרכנו אליך
להגות בתורתך.