תנגנו
יש בזה כוח. תנגנו, בלי שכל ומוח. תנגנו את אשר בלבכם. את הקרעים, עם השברים, הכאבים, הגעגועים. תנגנו את השמחה, ההארה, השאיפה. תנגנו את התפילה. תפרטו על מיתרי הצלילים, ויבואו לבבות אחרים, לניגונכם. תנגנו
קטע
חלומות
ד' בניסן תשע"ח (20.3.2018)
נצייר ציור מתוך הדמיון
אולי עוד נעיז לחלום
נתכנן העתיד במקום לעסוק בהישרדות
ואולי, אולי נעיז לנשום
בלי לפחד להחנק
ולהעז שוב אחרי שנחנקנו
לדמיין אחרי שהתאכזבנו
ולהעיר תקוות קדומות
שאבדו יחד איתנו
כשטבענו, ונרמסנו, ורמסנו את עצמנו
שששתקנו, וצרחנו
ולבסוף נהרגנו
וקמנו, וחיינו ולא נלחמנו בשביל כלום
ועכשיו לקום
לעזוב את הכלום
אולי עוד נעיז לחלום
נתכנן העתיד במקום לעסוק בהישרדות
ואולי, אולי נעיז לנשום
בלי לפחד להחנק
ולהעז שוב אחרי שנחנקנו
לדמיין אחרי שהתאכזבנו
ולהעיר תקוות קדומות
שאבדו יחד איתנו
כשטבענו, ונרמסנו, ורמסנו את עצמנו
שששתקנו, וצרחנו
ולבסוף נהרגנו
וקמנו, וחיינו ולא נלחמנו בשביל כלום
ועכשיו לקום
לעזוב את הכלום
0
קטע
המוזיקה מקשיבה
ד' בניסן תשע"ח (20.3.2018)
הוא חי בתוך המוזיקה לא רואה אף אחד
הוא מתנוענע עם הרוח, וכך מרגיש בטוח
כי הרוח לא יכולה לפגוע
או להכאיב
כי למוזיקה צלילים רכים
ולא ריקים
כמוהו
הוא לא מפחד לרקוד עם הרוח
היא לא תצחק כמו כולם על ריקודו
הוא מפחד מביקורת, מלעג,
אותם יכולים להעניק המדברים
אבל הרוח היא מהשותקים
הוא מתחבר אל השותקים,
הם על קיומו-לא מאיימים
הוא מרגיש בטוח עם הרוח
היא
הוא מתנוענע עם הרוח, וכך מרגיש בטוח
כי הרוח לא יכולה לפגוע
או להכאיב
כי למוזיקה צלילים רכים
ולא ריקים
כמוהו
הוא לא מפחד לרקוד עם הרוח
היא לא תצחק כמו כולם על ריקודו
הוא מפחד מביקורת, מלעג,
אותם יכולים להעניק המדברים
אבל הרוח היא מהשותקים
הוא מתחבר אל השותקים,
הם על קיומו-לא מאיימים
הוא מרגיש בטוח עם הרוח
היא
1
קטע
ריקוד
ד' בניסן תשע"ח (20.3.2018)
נמאס השקט הזה
שסגר סביבה חומה
כל אחת רקדה את הריקוד שלה
רקדה לבדה
דומעת את שירה
חצתה אל היבשה
מביטה רחוק
מצפה
רקדה, רקדה לבדה
נפלה
מחכה לתקומה
הנשמה זהרה
ונאטמה כתגובה מהקירות שסביבה
היא יושבת שם היום
ורוקדת
נשאר לה רק ריקוד אחד להציל את נפשה
עד היום היא נטועה רקודה
מוקפת בחומה
אך מרקדת
מרקדת את כעסה
את כאבה
את געגועה
מרקדת
שסגר סביבה חומה
כל אחת רקדה את הריקוד שלה
רקדה לבדה
דומעת את שירה
חצתה אל היבשה
מביטה רחוק
מצפה
רקדה, רקדה לבדה
נפלה
מחכה לתקומה
הנשמה זהרה
ונאטמה כתגובה מהקירות שסביבה
היא יושבת שם היום
ורוקדת
נשאר לה רק ריקוד אחד להציל את נפשה
עד היום היא נטועה רקודה
מוקפת בחומה
אך מרקדת
מרקדת את כעסה
את כאבה
את געגועה
מרקדת
0
קטע
צעקה שתרפא
ד' בניסן תשע"ח (20.3.2018)
צעקה
שתשבור את כל החומות שבנינו
צעקה שתסדוק את כל הקרח ששמרנו
צעקה שארוץ איתה רחוק
לחבק לי לחשב חשבונות
צעקה שיצאו איתה דמעות
שיתפרצו הלבבות
ונבין שאנחנו לא מבינים
צעקה שיכולה לחבק עזובים
צעקה שלא תשאיר מקום לשדים
צעקה מין הלב
שתשבור את כל החומות שבנינו
צעקה שתסדוק את כל הקרח ששמרנו
צעקה שארוץ איתה רחוק
לחבק לי לחשב חשבונות
צעקה שיצאו איתה דמעות
שיתפרצו הלבבות
ונבין שאנחנו לא מבינים
צעקה שיכולה לחבק עזובים
צעקה שלא תשאיר מקום לשדים
צעקה מין הלב
1
שירה
רכה קשה רכה
ט"ז בניסן תשע"ח (1.4.2018)
'למה את כל כך קשה?' הוא שאל אותי כשישבתי על החול. מול מרחב אין סופי כחול. 'למה את כזאת נוקשה?' דיבר אלי. 'כי לא רציתי שתהיה כאן' עניתי לו. והוא חזר על שאלתו 'למה את קשה?'
הבטתי בגבול הדק הזה בין הים לשמים. איפה שהשמש ניראת על המים. זה פס כחול כהה כזה. ניראה ששם הכל נגמר. הוא הסתכל עלי ואמר 'שם הכל מתחיל'
למה אני קשה? שאל הלב את עצמו.
זאת רק חומת הגנה. מבפנים אני רכה. רכה שברכות. עניתי
הבטתי בגבול הדק הזה בין הים לשמים. איפה שהשמש ניראת על המים. זה פס כחול כהה כזה. ניראה ששם הכל נגמר. הוא הסתכל עלי ואמר 'שם הכל מתחיל'
למה אני קשה? שאל הלב את עצמו.
זאת רק חומת הגנה. מבפנים אני רכה. רכה שברכות. עניתי
0
קטע
גלגל החיים
ד' בניסן תשע"ח (20.3.2018)
רועדת בגשם
טיפטופים, דימדומי נפש.
רוקדת בשמש לאט
מתרוממת על שלוליות ישנות
טיפות ניתזות על פניה
עיניה נוצצות באור
אם תתקרבי תגלי בהן אפור
ונצנוץ דמעה
משילה עור ועוד שכבה
עם בוא הסתיו
מעיזה לפרוח כשרואה חצב,
ושוב הגשם, המיים, הברקים,
ואז שוב השמש, והתחדשות ופריחה
וכל מסלול יחודי שלה.
הימלטות. ממסלולה הקבוע, בריחה, מהחורף הזה שוב.
טיפטופים, דימדומי נפש.
רוקדת בשמש לאט
מתרוממת על שלוליות ישנות
טיפות ניתזות על פניה
עיניה נוצצות באור
אם תתקרבי תגלי בהן אפור
ונצנוץ דמעה
משילה עור ועוד שכבה
עם בוא הסתיו
מעיזה לפרוח כשרואה חצב,
ושוב הגשם, המיים, הברקים,
ואז שוב השמש, והתחדשות ופריחה
וכל מסלול יחודי שלה.
הימלטות. ממסלולה הקבוע, בריחה, מהחורף הזה שוב.
0
קטע
קרוב ללב
ד' בניסן תשע"ח (20.3.2018)
הגעתי לאחרי הנהר,
לא היית שם.
חיפשתי בשדה חיטים,
לא היית שם
עברתי בכרמים
לא היית שם
ביקרתי במדבר, חיפשתי במעיינות,
לא היית שם
וכשהגעתי ללב עייפה ומותשת-
ראיתיך שם
לא היית שם.
חיפשתי בשדה חיטים,
לא היית שם
עברתי בכרמים
לא היית שם
ביקרתי במדבר, חיפשתי במעיינות,
לא היית שם
וכשהגעתי ללב עייפה ומותשת-
ראיתיך שם
1
קטע
ציפורי חופש
ד' בניסן תשע"ח (20.3.2018)
ציפורים כלואות, שרות על החופש. ציפורים חופשיות עפות
צפורים כלואות מייחלות אל החופש
ציפורים חופשיות מביטות
ציפורים כלואות נשארות קטנות
ציפורים חופשיות גודלות
הציפורים הקטנות
יוצאות אל החופש
כשמבינות שהכלוב אחיזת עיניים
ורק דמיונם כבל הידיים
צפורים כלואות מייחלות אל החופש
ציפורים חופשיות מביטות
ציפורים כלואות נשארות קטנות
ציפורים חופשיות גודלות
הציפורים הקטנות
יוצאות אל החופש
כשמבינות שהכלוב אחיזת עיניים
ורק דמיונם כבל הידיים
2
קטע
נשמה יהודית
ד' בניסן תשע"ח (20.3.2018)
שערו פרוע
ופניו מוכתמות
איש מגודל
ונראה
כאיש מערות.
אבל תביט,
תביט לו בעיניים-
הן בוערות.
חיוך לו קבוע
אומרים
איש רגוע
תוכל תמיד לעבור
אבל רגע
עצור.
תביט,
תביט לו בעיניים-
הן בוערות.
על עומדו נטוע
שונה דרכו כבכל שבוע
חריצים של גיל
טבועים בעורו
וניתן לחשוב שמתמיד
כמו עוד זקן
ומה כבר יש לו להגיד.
אבל תביט,
תביט
ופניו מוכתמות
איש מגודל
ונראה
כאיש מערות.
אבל תביט,
תביט לו בעיניים-
הן בוערות.
חיוך לו קבוע
אומרים
איש רגוע
תוכל תמיד לעבור
אבל רגע
עצור.
תביט,
תביט לו בעיניים-
הן בוערות.
על עומדו נטוע
שונה דרכו כבכל שבוע
חריצים של גיל
טבועים בעורו
וניתן לחשוב שמתמיד
כמו עוד זקן
ומה כבר יש לו להגיד.
אבל תביט,
תביט
1
קטע
כחול עמוק בתוך עינייך
ד' בניסן תשע"ח (20.3.2018)
ישנו אגם כחול, כחול עמוק, עמוק בתוך עיינך
עיניך שמביטות, מביטות באדישות מעושה על הכל,
לעיתים הוא גם עולה על גדותיו ופורץ ונשפך
מציף את הכל
ובדרך מרוקן
בעייניך רואים גם את העצב והבושה
השמחה והתעוזה
הקושי והפחד
לצד הרוגע והתקווה
איזה בריאה. הרגשה. והכל עמוק בתוך עיינך
לפעמים
צף
וזה טוב כשהכחול צף,
כי לפעמים זה משחרר. משחרר כל כך...
עיניך שמביטות, מביטות באדישות מעושה על הכל,
לעיתים הוא גם עולה על גדותיו ופורץ ונשפך
מציף את הכל
ובדרך מרוקן
בעייניך רואים גם את העצב והבושה
השמחה והתעוזה
הקושי והפחד
לצד הרוגע והתקווה
איזה בריאה. הרגשה. והכל עמוק בתוך עיינך
לפעמים
צף
וזה טוב כשהכחול צף,
כי לפעמים זה משחרר. משחרר כל כך...
1
שירה
דפים של עומק
ט"ז בניסן תשע"ח (1.4.2018)
אהיה שלום.
מחברת עם דפים ושורות. ועיפרון.
בשבילי הם עמקים, והרים,
מישורים ושדות,
פרחים, ים וחול,
השלמות, וניגודים,
גשרים, פסגות,
וגם בורות.
ובתוך כל הנוף הזה יש מילים.
והם בשבילי כמו טיפות.
לפעמים טל
ולפעמים מבול.
והם שוטפות שוטפות הכל.
לעיתים מעלימות
ולעיתים מבריקות-
את הדברים. את הנוף.
יש גם רגעים שאין מילים.
רק מנגינות ותוים.
ויש
וכל זה בתוך מסגרת של דף.
ארבע אמות של מחברת.
מחברת עם דפים ושורות. ועיפרון.
בשבילי הם עמקים, והרים,
מישורים ושדות,
פרחים, ים וחול,
השלמות, וניגודים,
גשרים, פסגות,
וגם בורות.
ובתוך כל הנוף הזה יש מילים.
והם בשבילי כמו טיפות.
לפעמים טל
ולפעמים מבול.
והם שוטפות שוטפות הכל.
לעיתים מעלימות
ולעיתים מבריקות-
את הדברים. את הנוף.
יש גם רגעים שאין מילים.
רק מנגינות ותוים.
ויש
וכל זה בתוך מסגרת של דף.
ארבע אמות של מחברת.
2
קטע
ריקוד מול עולם
ד' בניסן תשע"ח (20.3.2018)
שאל העולם איך אתמודד,
עניתי שלא אפחד.
תשובתי לא היתה מספקת בעיניו,
ביקש שאסביר,
אפרט לפניו.
רקדתי ריקוד עגול מסביבו,
חייכתי בנימוס והבטתי בו.
אמר שריקודי בעל חן,
אך חסר הוא אמת,
היה בו זיוף.
הבטתי בעולם,
לא היה בי מה לענות.
לא ידעתי כיצד אסתובב,
כמעט שבאו דמעות.
לפתע עיני נעצמו בחזקה,
רגליי הורמו,
כלא היתה אדמה,
וידי ריחפו ממעל גופי.
ורקדתי.
רקדתי
והיה בו פראות בריקוד השונה,
והיה הוא שלווה הריקוד היפה,
הוא היה מן ריקוד עם עולם,
שיש בו מסביב אך יש בו את כולם,
ריקוד של אני שמחובר אל העם.
ריקוד אמיתי שלא שאל אותי אם לבוא,
ריקוד שלא היה אכפת לו איך הוא נראה.
ריקוד שגילה תשובה כה כנה.
ריקודו של עולם,
ריקוד שרוקדת מול מלך עולם.
עניתי שלא אפחד.
תשובתי לא היתה מספקת בעיניו,
ביקש שאסביר,
אפרט לפניו.
רקדתי ריקוד עגול מסביבו,
חייכתי בנימוס והבטתי בו.
אמר שריקודי בעל חן,
אך חסר הוא אמת,
היה בו זיוף.
הבטתי בעולם,
לא היה בי מה לענות.
לא ידעתי כיצד אסתובב,
כמעט שבאו דמעות.
לפתע עיני נעצמו בחזקה,
רגליי הורמו,
כלא היתה אדמה,
וידי ריחפו ממעל גופי.
ורקדתי.
רקדתי
והיה בו פראות בריקוד השונה,
והיה הוא שלווה הריקוד היפה,
הוא היה מן ריקוד עם עולם,
שיש בו מסביב אך יש בו את כולם,
ריקוד של אני שמחובר אל העם.
ריקוד אמיתי שלא שאל אותי אם לבוא,
ריקוד שלא היה אכפת לו איך הוא נראה.
ריקוד שגילה תשובה כה כנה.
ריקודו של עולם,
ריקוד שרוקדת מול מלך עולם.
1
קטע
לבד זה לא מזיק
ד' בניסן תשע"ח (20.3.2018)
אני שפויה, באלי לבד.
אתם משוגעים, חושבים שלבד זו מחלה.
לא בדד
בשקט לבד.
כן, כן.
עליי הוא לא מאיים
אני איתו אוהבת לדבר
אולי יום אחד תבינו
שכשאני מבקשת את השקט בעצמי-זה בסדר
ואולי גם לא
אתם משוגעים, חושבים שלבד זו מחלה.
לא בדד
בשקט לבד.
כן, כן.
עליי הוא לא מאיים
אני איתו אוהבת לדבר
אולי יום אחד תבינו
שכשאני מבקשת את השקט בעצמי-זה בסדר
ואולי גם לא
0