יצירות של פאטה מורגנה

הָאִישׁ שֶׁיִּחֵל לַעֲבֹר אֶת הַגֶּשֶׁר

הוּא חָשַׁק וְהֵכִין, תִּכְנֵן זֹאת רַבּוֹת,
הַאִם אֶת הַגֶּשֶׁר יוּכַל לַחֲצוֹת?
לְרֶגַע הַכֹּל נִדְמֶה כַּחֲלוֹם
וְהוּא בְּדִמְיוֹן נוֹרָא וְאָיֹם
גַּם חָזָק לַעֲצֹם
אוֹ לִישֹׁן עַל הַגַּב
לֹא יַפְסִיק מִצִּדּוֹ אֶת שִׁירַת הָעוּגָב
הוֹפּ הוּא שָׁבַר,
שָׁבַר אֶת הַקִּיר
הַי זֶה אֲנִי
נָעִים לְהַכִּיר

מֵעַל כָּל עֵמֶק –
חִבּוּר לְבֵנִים
וּמֵעַל כָּל דִּבּוּר יֵשׁ
אִחוּד מַבָּטִים

מחשבות
לה בראש
עוברות
ושבות
והיא עם אותה
שאלה
זה שווה?
היא רוצה?
זה הולך
וזה בא -
יש בכלל
מטרה?
גמלה החלטה
בליבה,
היא תצא!
וזאת כבר ממש
אגדה
אורבנית,
בכל זאת,
היא לא בת הרים
ולא היא לא גרה
בכפר
אז
הוא פתח את הדלת
הרים את הכובע
אפילו הזיז לה
כסא
והיא מצידה
חייכה והרבה
העיקר שיהיה מרוצה
הבינו
גאולה
פרטית, שלהם
שתביא גם
של כל השאר

וְאִמָּא אָמְרָה
"תִּמְצָא לְךָ שָׁם
לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ כָּאן,
עֲשֵׂה לְךָ שֵׁם
בְּכָל הָעוֹלָם,
תִּמְצָא מָקוֹם
אֶחָד וְיָחִיד,
עָשׂה שֶׁיִּהְיֶה
לְעוֹלָם
לְתָמִיד
בֵּין עָבַר לְהוֹוֶה
בֵּין לִהְיוֹת וְלַחְדֹּל
בֵּין דּוֹמֶה לְשׁוֹנֶה
לֵהָנוֹת אוֹ לִסְבֹּל
יֵשׁ מָקוֹם מְסֻיָּם
זֶה קְצָת קְצֵה הָעוֹלָם
הוּא נִמְצָא עַל הַגְּבוּל
בֵּין

לִפְעָמִים
צָרִיךְ לִשְׁבֹּר אֶת הַשִּׁנַּיִם
כְּדֵי לְהָבִין אֶת הַשָּׂפָה שֶׁלָּךְ
לָצֵאת מִמִּגְדַּל הַשֵּׁן
כְּדֵי לְהִוָּכַח בְּהַטְעָיָה שֶׁאָתּ
לֹא בּוּרָה
אוֹ שְׁבוּרָה,
מְאַלֶּפֶת בִּינָה
וְהַחִיּוּךְ הַצָּחוֹר־טָהוֹר שֶׁלָּךְ
מַזְכִּיר רגע שֶׁל חָלָב חַם לִפְנֵי שֵׁנָה

זכרים
שוכחים
נשים
שזוכרות
מדוע עליהן
יקראו תהומות?