יצירות של פרפר בכלוב

אקורד אחד קטן לספר את הסיפור, אולי הוא יספיק, כנראה שלא.
אקורד אחד קטן, כמו ירח בשעת לילה מאוחרת. מדבר, קצת לוחש סודות מגירה.
ציפור פורשת כנף,
ממריאה מעבר לגדר תיל.
ילד קטן מרוח במבה,
על נדנדה רטובה,
מדמעות של אלוקים.
נד-נד-נד-נד
אחורה-קדימה.
עפה הרחק מכאן,
רחוק רחוק, עד שלא תדע מאיפה באה
נד-נד-נד-נד
הוא שורק, אולי שיר שאמא לחשה לו לפני השינה, אולי הוא הלחין בעצמו.
במבה זרוקה על רצפה, ילד שעף לשמיים
בין עננים הוא חושב לו
והבוקי נשפך לו המכנס



וזה קצת עצוב, אבל הוא לא שם לב
ואמא אחת שיושבת על ספסל מביטה בו, שורקת לעצמה בילבולים של אהבה.
היא יודעת שהבוקי שנשפך עוד ימשיך לנזול
וללכלך
והנוני קטנציק עוד יעלה וירד, ולא רק בנדנדה.
והיא שולחת לו לענן נשיקה גדולה
ודאגה קלה תופסת לה מקום בחלל הבטן

עוד פעם בחילות
כשכבר התחלתי להרגיש טוב,
אולי.
עוד פעם תהומות,
וכל הכבלים שלי קרועים.
עוד פעם לשרוד.
בורחת.
בורחת.
בורחת.
כואבות לי הרגליים.
עוד טמטום ועוד
מאכילה את הראש בשטויות עד שתכאב לי הסרעפת.
בורחת הכי רחוק מעצמי.
בלי יעד.
מבחוץ אני
נמרה.
באמת,
חתולת רחוב עזובה.

בין גל מתגבר
להתרסקותו לנטזים.
בין שמש שוקעת
לירח עולה.
בין טיפות עכורות שזולגות עלי
מעיניים אדומות
של מי?
בין אהבה
ליאוש
לתאווה
בין משב של אלול
לקרח שנכנס לי בלב
בין צמרמורת של תקווה
בין גל אחד ועוד אחד,
עולים ומתנפצים
מתנפצים לי על הרגליים.
אולי גם אני אוכל להתפורר ככה
על שובלו של אלול.
הלוואי.

עודני זוכרת
יושבים על ירח,
רוקמים לו מעיל
מתנדנדים בגינה נטושת ילדים
אחורה קדימה, קדימה אחורה.
אני מושכת, אתה נמשך
שני ילדים על ירח
הוא נגוס כבר,
הוא נגמר.
עודני זוכרת,
שיחות ריקות
בקבוקים זולים
רומנטיקה אבודה.
ירח בצורת חרב,
אני דקורה מצד אחד
אתה מצד שני.
רוקמים תכריכים
למלאכי חבלה.

בואי
רק תני לי מבט
שימי ידך הקטנה בידי
אל תבהלי.
בואי
תני לי לשמור עליך
תנשמי עמוק
אני יודעת שזה קשה
זה יעבור
תני לי להגן עליך
יותר זה לא יקרה
לא נורא שאת מרטיבה אותי
תבכי
תבכי
תבכי
תבכי עלי שלא בכיתי
רק רציתי לומר לך
שאני אוהבת אותך
ואת חזקה ומדהימה
רק רציתי להתקרב ולשמור עליך
ועמדתי בלי תנועה
סליחה,
לא יכולתי לשמור עליך
כי עלי לא היה מי שישמור
סליחה,
נשבר לי הלב לראות אותך,
אבודה
ברוכה הבאה
תכנסי ברגל ימין
רק בסוד אני אגלה לך
שכשתגרדי את התהום
ואף אחד לא ישמור
תעצמי את העיניים חזק ויהיה אור
ואבי היתומים ירים אותך
ויחבק
זהו.
נגמרו לי הדמעות.