יצירות של אמנה ופרפר

בין ידו הפשוטה
בין מאת הקשיטה
לקשת רובינסון,
נסיונה רב ההמון.
אני מעוניין בזאת הבחירה.
זאת הבכירה,
תבקר ביכורה,
קשוט אתה עצמך תחילה!
השוק שם בקושטא
צבעוני והומה,
עוד חכמה, הלוואי –
קניינים פה קונה.
שוק על ירך,
שכן על כתפיו.
והשוק על כבסיו,
כאילו מאליו...
יתמלא פה אחד
של יחיד ומיוחד,
תל של פיות,
כבשים וכבשות,
פיות מכבסים.
גם פרים שעפים.
ושני בני־יונה, וכרובים מרצים.
נכנפו שם באש
פנים אל פנים.
ודיבור עממי של ממש לוחש,
ובין כנפיהם –
קול התור מתרחש.

מלכנו שאול...
כולנו על זמן שאול.
מלוכה שאולה,
שאול נשאלת.
צר לי עליך,
שאול הנכבד.
חבל התייאשת
מחטא שנחטא.
אם הייתי לידך,
מחבק אותך מנחם.
לעניו שכמותך, ינתן הרבה חן.
זה לא סוף העולם,
לרדת מגדולה,
ולהיות כמו כולם,
כזה רואה נעלם.
דווקא שאול, יכולת להיות,
אחלה אזרח,
צדיק מטופח.
אוהבים אותך
אחינו שאול.
דמעות בעיניי, עת עברתי בגבול,
הרי אל־טל ואל־מטר, באיזה טיול.
בעיני דמיוני ראיתי אותך
והעמלקי הנבזה הזה...
יהי רצון... עוד ננקום נקמתך.
נצחך – נצח ישראל,
בחזון
עוד תרום קומתך.

גן נעול אחותי
מתי תהיי כלה?
מתי תנשאך רוח קלה?
הברכה שלך, נשקפת שם ממול
מבעד קיר הזכוכית את רואה,
את הארץ הטובה.
את הגן בעדן שהיה לך מקדם.
קיר הזכוכית חזק מפלדה
בכל תחבולותייך, לא תצלחי מלחמה.
עת צלחת כמה פסיעות נאות,
שוב אותו קיר זכוכית יתייצב עמך שם.
.....
הישנה תקווה למילה מחייה?
אחותי...
איך תסירי אסורייך, עבותייך הבלתי נראים?
אין לך כלום בעולם הזה,
רק תפילתך.
אולי תתהפך לך להט החרב...
אולי יתהפך לך מזלך
גם מבלי שתשני את שמך.