שבילי טוהר.
"שפל רוח,
שפל ברך וקומה,
אקדמך,
ברוב פחד ואימה.
לפניך ,
אני נחשב בעייני,
כתולעת קטנה באדמה.
מלא עולם,
אשר אין קץ לגודלו,
הכמוני, יהללך ובמה?
הדרך לא יכילון,
מלאכי רום,
ועל אחת אני כמה וכמה!
אשחר א-ל בראשית רעיוני ,
אשר לשמו תהלל כל נשמה."
(רשב"ג)
---
בקרוב בעז"ה מפרסמת סיפור חדש במקום:"סודות מתוך הלב."
נא לא לאכול אותי שמחקתי אותו:P
תגובות:
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר