שובו אלי ואשובה אליכם
שלום לך!
ותחריש.
אתה פה?
ולא תשיב.
ונעצבתי אל ליבי,
כבר התחרטתי על שובי.
תכף גמרתי אומר לסגת,
עוד רגע ושוב היית הולכת.
מתרחקת...
מתפזרת...
וכמעט הפנתי גבי בשנית,
וכמעט נעצתי הרחק ממך החנית,
וכמעט הייתי סוגרת הדלת,
וכמעט אבדתי ואתך אי שם נועלת.
פסעתי ממך רחוק,
הרחקתיך בלגלוג ומבע שחוק.
הזנחתי
על פי תנועת הרכבות (?!?)
דינדין
מעשה שהיה באדם ששכר מורה כדי שילמדו משפטים.
סיכמו בינהם, כי מחצית משכר הלימוד, ישלם התלמיד מיד ובמזומן.
ואת המחצית השניה, ישלם לאחר שיופיע לראשונה בפני בית המשפט ויזכ בדין,
אז ישלים את השכר כולו.
שילם התלמיד את המחצית משכר הלימוד מראש, ולמד במשך תקופה את לימודי המשפטים.
בתום הלימודים, פנה ללכת מבלי לשלם את הסכום הנותר, ואף לא הופיע בבתי משפט כלל וכלל.
בצר לו, תבע המורה את התלמיד לדין, במטרה לגבות את חובו האבוד, ופנה אל השופטים:
"רבותי, שהיה כך היה, וכעת בכל מקרה, ולא משנה איך תפסקו, יהיה חייב התלמיד לשלם
לי את המחצית הנותרת משכר הלימוד.
הבה ואסביר את דהרי: אם יפסוק בית המשפט, לטובת התלמיד, הרי שהוא חייב לשלם לי ע"פ
ההסכם שהיה בינינו, שבפעם הראשונה שיופיע בבית משפט ויזכה, ישלם את החוב.
ואם בית המשפט יפסוק לזכותי,הרי שגם במקרה זה, יהיה חייב התלמיד לשלם לי, כפי פסיקת בית המשפט..."
פנו השופטים אל התלמיד ודרשו ממנו לשלם ע"פ היגיונו של המורה.
אך התלמיד לא נותר חייב, והודיע חגיגית:"אדרבה, בכל מקרה, ולא משנה כיצד תפסקו, אהיה פטור מלשלם את יתרת החוב למורה.
אסביר את דברי: אם יפסוק בית המשפט לזכותי, הרי שאינני חייב לשלם, כי הרי בית המשפט פסק לזכותי.
ואם בית המשפט יפסוק לחובתי, הרי שאיני חייב לשלם, על פי ההסכם שסיכמנו ביננו, שאני צריך לסלק את חובי, רק כשאופיע בבית המשפט ואזכה..."