יצירות של איש חופשי

בכאבך.
בניסיונך.
בדמעותייך.

בכשלונך והצלחתך
באהבתך, בשנאתך
בתסכולך, בכעסך, באכזבתך.

בעתידך ועברך
בחששך ותקוותך
באמונך ואמונתך
איתך.

מתעבת את השקט
את המחשבות שמכות, צולפות
רוצה לצרוח ושותקת

תאווה לשיכרון העמוק הזה אך בוחלת בו
מרגישה אך יודעת
מבינה ולא רוצה להחכים
מתגעגעת לרגע השכחה
אך מביטה קדימה

מנסה לטפס אך גולשת אט אט
אוחזת חזק, אצבעותיי לופתות וממשיכה. לטפס.
יודעת שבסוף אגיע אראה את קרני האור מחייכות אליי
ואני – אחייך בחזרה, אנעץ דגל בראש הפסגה ואשאג – ניצחתי.

אתה.
נסתרות דרכיך
נפלאים מעשיך
רבה אמונתך
מלך.
ממית ומחיה
מעלים ומגלה
משפיל ומעלה
חי.
יוצר ומהווה
נופח ומרפא
משגיח ומכסה
טוב.
מתוקות דרכיך
ישרים מעשיך
מזככות נגיעותיך
בורא.
מרכיב כל המורכבויות
אבי כל הנשמות
יודע כל המחשבות
ואני.
קטנה ומוגבלת
בכזב נאחזת
על העלם מתרפקת
אך מאמינה.
מאמינה שהוא הוא הבורא,

מרגישה שדמותך מתרחקת אט אט.
צועקת לך ואת שותקת.
רק מחייכת חיוכך האוהב, השמח, החי. וממשיכה ללכת.
ובאותו רגע חודרת בי התודעה
שאת אי שם שוקעת במעמקי תהום הנשיה.
ושוב, פעם הבאה שאזכר בך,
דמותך תהיה מטושטשת עוד.
ואני - כמהה למילה אחת,
ליד מלטפת,
לנשיקה אוהבת.
אבל את ממשיכה להתרחק
ולי נותר רק להוריד אט אט את היד
שניסתה לתפוס בך כשנעלמת.
תודה שמידי פעם