ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, מתייחס לסערה בציונות הדתית סביב המהלכים הפוליטיים האחרונים וקובע כי לא הייתה ברירה אלא להפר את ההסכם עם 'עוצמה יהודית' על מנת שלא לאבד לחלוטין את הנציגות הציונית דתית בכנסת.

"לא הייתה שום ברירה אחרת", אומר הרב דרוקמן בהתייחס להליכה של 'הבית היהודי' עם 'הימין החדש', "כי אחרת הבית היהודי לכשלעצמו יחד עם עצמה לא היה עובר את אחוז החסימה. התברר לי כך בפירוש. אז מה היינו מועילים אם היינו הולכים עם עצמה לבדנו? לא הייתה שום נציגות של הציונות הדתית בכנסת. הצדק, לדעתי, והמוסר האמתי אומרים שלפחות להציל את מה שניתן להציל".

הרב דרוקמן מבהיר כי הנתונים שלהם הוא מתייחס הוצגו אמנם בין היתר על ידי אנשיו של ראש הממשלה, "אבל לא היה צריך דווקא את הנתונים שלו. התעניינתי אצל אלה שעושים סקרים וזה היה צעד אחראי מאוד כי הסקרים הראו שאין שום סיכוי".

בדבריו מזכיר הרב דרוקמן את המקרה המפורסם בתלמוד בו שניים הולכים בדרך ואין די מים לשניהם: "הגמרא מביאה מקרה שאם הולכים שניים בדרך ויש להם כד מים אחד, אם ישתו שניהם שניהם ימותו ואם אחד ישתה אחד יחיה ואחד ימות, אומר רבי עקיבא שאחד ישתה למרות שאחד ימות. למה ששניהם ימותו?".

"אמנם הייתה כאן אי נעימות של הפרת ההסכם עם עצמה, אבל שמירת ההסכם לא הייתה מועילה גם לא לעצמה, כי גם הקולות של עצמה יחד עם הבית היהודי היו הולכים לפח, אז מה זה היה מועיל? לכן לא הייתה ברירה אחרת אלא שהבית היהודי יחבור לימין החדש יחד עם האיחוד הלאומי כדי שתהיה נציגות ציונית דתית בכנסת. זה התבקש מאליו, עם כל אי הנעימות שבדבר. כל מי שמבין את העניין מבין שכך היה צריך לנהוג".

בדבריו הרב דרוקמן מחדד ואינו מתכחש לכך שאכן מדובר היה בהפרת הסכם, "ההסכם לא היה מועיל כלום כי גם הבית היהודי וגם עצמה לא היו מכניסים שום נציג כנסת. שנינו היינו הולכים לאבדון, אז מה זה מועיל? כל אדם שמבין מסתכל על הדברים בהיגיון מבין שאי אפשר היה לפעול אחרת".

ואולי נכון היה להפעיל לחץ על בצלאל סמוטריץ' לחבור לרב פרץ ולבן גביר ובכך שתי המפלגות היו צולחות את אחוז החסימה? הרב דרוקמן משיב ואומר כי אפשרות שכזו הייתה אפשרית בטרם החתימה של האיחוד הלאומי עם הימין החדש, אך משנחתם ההסכם בין האיחוד הלאומי לימין החדש מצא את עצמו 'הבית היהודי' בפני עובדה מוגמרת ולא נותרה ברירה אחרת.

על אותם התוקפים את הרב פרץ וקובעים כי לא יתכן שרב ושר חינוך ינהג באופן שכזה, אומר הרב דרוקמן כי הוא שומע את הקולות הללו, אך "כל מי שאומר כך אלו סתם מילים ולא אמת. יכול להיות שבאופן חיצוני אומרים כך, אבל צריך להתבונן על הדברים. הם אומרים שרב הפר ומדובר בשר חינוך, אבל עם כל הכבוד, הוא עשה את זה מתוך אחריות גדולה להמשך נציגות של הציונות הדתית בכנסת. מה זה הוא הפר? הוא היה צריך לא להפר ולהתאבד? ללכת יחד עם עצמה להתאבדות? איזה הגיון יש בזה? צריך לדון בכל מצב ובכל מציאות ולא להסיק מסקנה מתוך הסתכלות על פרט בודד, עם כל חשיבותו של הפרט הזה. לעמוד על ההסכם וללכת יחד להתאבדות? מי יכול לומר דבר כזה?".

על רגעי ההתלבטות אומר הרב דרוקמן כי אכן הנושא העיקרי שעמד על שולחן הדיונים הוא החשש המהותי לאבדנה של מפלגת הציונות הדתית. "גם כאשר הרב רפי נסע לכנסת הוא נסע מתוך מחשבה שאולי בכל זאת נוכל לשבת יחד ברשימה נפרדת, אבל הסתבר שזה בלתי אפשרי עם כל הרצון הטוב. לרשימה נפרדת של הבית היהודי ועצמה לא היה שום סיכוי או ספק סיכוי".

"צריך כעת להרגיע ולומר את האמת ולדאוג שהפוטנציאל יצביע לרשימה ציונית דתית ולא לרשימות אחרות", אומר הרב דרוקמן השב ומזכיר את חשיבות איחוד מפלגות הציונות הדתית: "איחוד חיוני. אין שום הצדקה לשתי מפלגות נפרדות. אין שום הבדל ביניהן. האחדות היא ערך אדיר שמחזק ומרומם".